ארמון, מוזיאון ויעד תיירותי היסטורי הממוקם בככר דל פלבשיטו. היה אחד מארבעת הארמונות באזור נאפולי, ששימשו את מלכי בורבון בתקופת שלטונם בממלכת שתי הסיציליות (1734-1860). בניית הארמון הנוכחי החלה במאה ה -17 שהיה מיועד למלך פיליפ השלישי מספרד לרגל ביקור שמעולם לא התקיים בחלק זה של הממלכה שלו. במקום זה שוכנו בתחילה המשנה למלך, פרננדו רואיז דה קסטרו, המרקיז מ Lemos. בתחילת המאה- 17 הושלמה החזית, ובהמשך עיטורי פרסקאות בחדרים ובקפלה המלכותית. בשנת 1734, עם בואו של קרלוס השלישי מלך ספרד לנאפולי, הארמון הפך למעון המלכותי הרשמי של הבורבונים. שיפוץ נערך תחת פרדיננד הראשון מלך שתי הסיציליות, בשנת 1768, אז נבנה האולם הגדול ונוסף תיאטרון פרטי. במחצית השנייה של המאה ה -18 נוסף "אגף חדש", שהפך בשנת 1927 לספרייה הלאומית על שם ויטוריו עמנואלה השלישי. במאה ה -18 הועברו מגורים המלכותיים לרג'יה בקאזרטה, שהיתה מרוחקת מהים ועל כן מוגנת יותר מהתקפה ימית, כמו גם מהאוכלוסייה הנאפוליטנית שנטתה להתקומם מפעם לפעם. כיום, מכיל הקומפלקס את הארמון והמבנים הסמוכים: תיאטרו סן קרלו, תיאטרינו די קורטה (Teatrino di Corte), אשר שוחזר לאחרונה, מוזיאון ומשרדים, כולל אלה של מועצת התיירות האזורית. בשנת 1888 שינה המלך אומברטו הראשון מסאבויה את החזית המערבית של הבניין שפונה לפיאצה דל פלבישיטו, על ידי סידרת נישות בהן פסלים של שליטיה הבולטים של נאפולי מאז הקמתה של ממלכת נאפולי במאה ה 12. הפסלים מוצגים בסדר כרונולוגי, על פי השושלת של כל שליט. הסדרה מתחילה עם רוג 'ר הנורמני ומסתיימת עם ויטוריו עמנואלה השני, הפסל הגבוה ביותר שנוסף אחרון.
