העיר לצ'ה, הידועה כעיר אריסטוקראטית, עיר אמנות, רוחנית ואינטלקטואלית, יותר מאשר כמרכז כלכלי ומסחרי. סגנון הבארוק הלצ'זי, השונה מזה הצפוני, מתאפיין בהשפעה הספרדית הניכרת בו. סגנון זה התפתח מאמצע המאה ה -16 ועד סוף המאה ה -17, במסגרת הקונטרה רפורמציה, הוא נתן מענה לצורך של הכנסייה למצב את סמכותה מחדש, בעיקר באמצעות הפגנה ראוותנית של כוח. בתקופה זו, הודות לשילוב מיוחד של רעיונות ונסיבות, המבנה האורבני והתרבותי של הערים והפרובינציה, עוצב מחדש לחלוטין תוך שילוב חומרים בעלי ערך אמנותי וארכיטקטוני יוצא מהכלל. האבן המקומית, אבן גיר בעלת גרגירים דחוסים דמויי שיש בצבע דבש, שניתן לחרוט בה באמצעות אולר, שימשה כחומר בניה וכר לביטוי אמנותי ויצירתי של אמנים מקומיים. האבן רכה, קלה לחיתוך ועל מנת להפוך אותה לקשה ועמידה מפני גשם ולחות נקטו, בטכניקה מאוד מסוימת- היא הוספגה בנוזל שהכיל חלב ובכך הופחתו הנקבוביות של האבן והמשטח הפך להיות קשה ודחוס.
העיר העתיקה אצילית ונעימה במיוחד בשעות הערב כשהמסעדות, הברים ובתי הקפה הנחבאים בסמטאותיה מתמלאים במקומיים. המלצה – לבקר בה בשעות אחר הצהריים, כשעה שעתיים לפני השקיעה כדי ליהנות מהאור המיוחד של העוטף את העיר








