רובע ספקהנאפולי – 12 אתרים שווים ביקור באזור הכי נאפוליטאני שיש

בככר "ישו החדש" שלושה ציוני דרך בולטים: כנסיית ג'זו נואובו, כנסיית סנטה קיארה וצריח המקודש להתעברות הבתולה ללא רבב. הכיכר נמצאת ממש מחוץ לגבול המערבי של המרכז ההיסטורי של העיר, הספקהנאפולי. הכיכר הורחבה במסגרת הבנייה המחודשת בעיר במאה ה 16 ע"י המשנה למלך, פדרו אלווארז דה טולדו. הצריח של ההתעברות ללא רבב Guglia dell'Immacolata הוא אנדרטה העומדת בכיכר מול הכנסייה בעלת הלבנים המחודדות. זהו העמוד הגבוה ביותר בנאפולי וגם המקושט ביותר מבין שלושת עמודי המגיפה. הוא נבנה במטרה להגן על העיר מפני התפרצות של מגיפה בעזרתה של הבתולה מריה. בנייתו החלה במאה ה -17, והושלמה רק בשנת 1750 לאחר עשרות שנים של הפסקות בבנייה. עיטור הבארוק העשיר, הוא אבטיפוס של הבארוק הנפוליטני. על הצריח תבליט המציג את ישוע בבית המקדש, לידת הבתולה מרים ואת הבשורה. מדי שנה, ב -8 בדצמבר, עולה נציג הכבאים ומניח כתר של פרחים על ראש הפסל לכבוד ההתעברות ללא רבב. גובהו של הפסל 30 מטרים.

חזית הכנסייה היא ייחודית בנאפולי. לבנים מחודדות מעידות על כך שהמקום היה לפני כן ארמון של משפחת אצולה. רק במאה ה16 קנה המיסדר הישועי את המקום והפך אותו לכנסיה. החלל הפנימי הוא דוגמא מצוינת לאומנות הבארוק שהתפתחה בנאפולי לאורך השנים. פסלים, עיטורים, קפלות וציורים. מחוץ לכנסייה נפרשת הכיכר בעלת אותו שם ובה עמוד בארוקי מפוסל, הג'וליה, של האימאקולטה (מריה הקדושה) מהמאה ה 18.

מנזר וכנסייה שנבנו במאה ה 13 והפכו למקום קבורתם של השליטים מבית אנז'ו. אמנם הכנסייה עברה שיפוצים ושחזורים מאז השריפה שכילתה כמעט את כולה ב 1943, אך עדיין נותרו בה כמה אוצרות אומנות כמו החצר הפנימית המחופה אריחי מיוליקה צבעוניים המכסים 72 עמודים מתומנים, או ריצוף השיש בתוך הכנסייה וכן חלון הרוזטה בכניסה.

במרכז הככר הרחבה בה נמצאת כנסייה בעלת אותו שם, ניצב העמוד של סן דומניקו אשר הוזמן ב 1656 על ידי תושבי העיר כמעין נדר לקדוש סנט דומיניקו כדי למנוע התפרצות של מגפה באותה שנה. המיסדר הדומיניקני, שתרמו כסף אף הוא, טיפל בניהול אתר הבנייה בכיכר. הדומיניקנים העבירו את הזמנת העבודה לקוזימו פאנזאגו, שבאותו זמן עסק כבר בשתי עבודות דומות, האובליסק של סן גנארו, והפסל של סן גאטאנו. העבודות בתקופה זו היו איטיות, עברו ידיים ואדריכלים, נעצרו והתחדשו רק 50 שנה לאחר מכן, בשנת 1736, ע"י האדריכל דומניקו אנטוניו ואקארו שהשלים את העמוד, הפעם בסגנון הבארוק העשיר, שנה לאחר מכן. הככר מוקפת במבנים וארמונות מהמאה ה 15, מסעדה ודוכני מזכרות.

הביקור בקפלה הזו מומלץ ביותר בגלל סדרת הפסלים הקבוצתית הניצבים לצד המזבח. כל אחד מהפסלים מהווה דמות ממשפחת מתכנן הקפלה במאה ה 18, נסיך סנסברו, ריימונדו די סאנגרו. עבודת הפיסול, היא מהמרהיבות שיש על פרטיה הקטנים והסמליות שכל אחת מהן מייצגת.

בית החולים לבובות הוא מוזיאון השוכן בפאלאצו מריגליאנו Palazzo Marigliano בספקהנאפולי. הוא מכיל צעצועי וינטג' החל מבובות חרסינה ועד ברבי. צמוד למוזיאון ישנה מעבדה המספקת שירותי תיקון ושיקום לבובות והאזרחים מגיעים למקום כאילו היה זה בית חולים אמיתי, בעיקר לתיקון בובות עשויות חרסינה, פלסטיק, עץ ועיסת נייר. עם מסורת של מאה שנה זהו אחד ממרכזי תיקון הבובות המיוחדים, המאובזרים והמפורסמים ביותר באיטליה.

רחוב ציורי במרכז ספקאנאפולי ובו חנויות ודוכנים רבים אשר מוכרים את אחד הסמלים הגדולים של העיר, ה 'פרזפי' Presepi. אלו הם מודלים קטנים המציגים את לידתו של ישו. כל משפחה נאפולטנית מחזיקה בביתה דגם כזה ועם השנים הולכות ומתרבות הדמויות המתווספות לסיפור. לאורך השנים גם משתכללים הדגמים וחלקם הפכו חשמליים והם יוצרים תמונה חיה של האירוע הקדוש ביותר בעולם הנוצרי. סיור ציורי ביותר.

לצד ככר סן גאטנו, נמצאת נאפולי התת קרקעית שהיא חוויה יוצאת דופן למבקרים בעיר. לאחר ירידה ב 138 המדרגות אל מתחת לאדמה, מתגלה רשת של מנהרות, מחצבות, ובריכות מים אשר שימשו את תושבי העיר בתקופות שונות, החל מהתקופה בה התיישבו בעיר היוונים, ועד להפגזות במלחמת העולם השנייה, אשר הבריחו אליהם את התושבים שחיפשו מחסה. ההליכה במנהרות, שחלקן צרות, ובריכות המים הצלולים לאורך הדרך, מהווים אטרקציה ייחודית. הסיור במנהרות הוא בלוויית מדריך.