בלוג התיירות הגדול והמקיף בישראל לנוסע העצמאי לאיטליה
מבית סולו איטליה

ההר הקדוש בוארזה Sacro monte di Varese

סיור ב-Sacro Monte di Varese (אתר מורשת עולמית של UNESCO) הוא חוויה יוצאת דופן המשלבת אמנות בארוק ותרבות נוצרית של הקונטרה-רפורמציה, יחד עם נוף פנורמי מרהיב להרי האלפים ולעמקי לומברדיה.

איך מומלץ לבצע את הסיור (לוגיסטיקה ומסלול)

הדרך הקלאסית והנכונה ביותר לחוות את ההר היא ברגל, מלמטה למעלה, כפי שעשו עולי הרגל החל מהמאה ה-17.

איור המתאר את הדרך לקצה ההר. תמונה מתוך אתר: https://www.sacromontedivarese.it/
  1. נקודת ההתחלה: מגיעים אל Via Prima Cappella (בסמוך ל-Piazzale Montanari). שם נמצא מרכז המבקרים (Centro Espositivo Monsignor Macchi). אם מגיעים ברכב, ניתן לחפש חניה באזור זה, או להשתמש בקו האוטובוס העירוני (קו C) ממרכז וארזה.
  2. העלייה (Via Sacra): זהו שביל מרוצף אבנים באורך של כ-2 קילומטרים, עם טיפוס של כ-300 מטרים בגובה. השביל רחב ומוצל בחלקו, אך מומלץ מאוד להצטייד בנעלי הליכה נוחות.
  3. אפליקציה מקומית: מומלץ להוריד מראש את האפליקציה הרשמית SacroMonteVarese (זמינה באנגלית ובאיטלקית), המשמשת כמדריך קולי מצוין ומסבירה על כל תחנה ותחנה במהלך העלייה.
  4. אופציה פחות מאומצת: אם מעדיפים להימנע מהעלייה התלולה, ניתן להגיע עם הרכב או האוטובוס ישירות לחלק העליון של ההר (Piazzale Pogliaghi), או להשתמש בפוניקולר (Funicolare) ההיסטורי מתחנת Station Vellone, שמקצר את הדרך ומעניק חווית נסיעה יפה (כדאי לבדוק מראש את ימי ושעות הפעילות שלו, שכן הוא נוטה לפעול בעיקר בסופי שבוע ובעונות התיירות).

מה לראות במסלול

  • 14 הקפלות (Le Cappelle): לאורך השביל המקודש תעבור על פני 14 קפלות מרשימות, שכל אחת מהן שונה בעיצובה האדריכלי ומייצגת את אחד מ"סודות מחרוזת התפילה" (Mysteries of the Rosary). הצצה מבעד לפתחי הזכוכית והסורגים תחשוף בפניך פסלי טרקוטה בגודל טבעי ופרסקאות מרהיבים מהמאה ה-17, שנועדו להמחיש להמונים את סיפורי הברית החדשה.
  • הכפר המדיאבלי (Borgo di Santa Maria del Monte): השביל מסתיים בתוך כפר קטן, ציורי ומפותל. מומלץ לשוטט בסמטאות המקורות שלו (Strade coperte) המשרות תחושה של חזרה בזמן.
  • הקריפטה והמנזר (Santuario e Cripta): בראש ההר נמצאת הקפלה ה-15 – ה-Santuario, לצד מנזר הנזירות (Romite Ambrosiane). הקריפטה העתיקה (שדורשת לעיתים הזמנת סיור קצר בנפרד) מציגה שרידים ארכיאולוגיים ופרסקאות קדומים יותר.
  • המוזיאונים בראש ההר: אם זמנך בידך, כדאי לבקר ב-Baroffio Museum (המציג אמנות דתית וסדרה מרשימה של אמנות בת זמננו) וב-Casa Museo Pogliaghi – ביתו המרתק של האמן לודוביקו פוליאגי, המלא באוספים אקלקטיים וביצירותיו (כולל המודל בגודל מלא של דלתות הקתדרלה של מילאנו).

    (התמונות מתוך אתר: https://www.sacromontedivarese.it/)

ו…קצת היסטוריה של המקום:
הקמתו של ה-Sacro Monte di Varese בתחילת המאה ה-17 היא סיפור מרתק שמשלב מאבקים דתיים, פוליטיקה כנסייתית, ואדריכלות גאונית שנועדה להפעיל את הרגש האנושי. כדי להבין מדוע הוקם מפעל הענק הזה, צריך לחזור אל תקופה שבה הכנסייה הקתולית נלחמה על נפשות מאמיניה.

הדחף הראשוני להקמת ה"הרים הקדושים" (Sacri Monti) בצפון איטליה נולד בעקבות נפילת ירושלים והקשיים הגוברים של צליינים אירופאים להגיע לארץ הקודש. אולם, במאה ה-17, המניע המרכזי הפך להיות הקונטרה-רפורמציה (הנגד-רפורמציה) – תגובת הנגד של הכנסייה הקתולית לצמיחת הפרוטסטנטיות של מרטין לותר בצפון אירופה.

אזור וארזה ולומברדיה היה קרוב מאוד לגבול עם קנטונים שווייצריים פרוטסטנטיים. הכנסייה הייתה זקוקה ל"חומת מגן" רוחנית וויזואלית. בניגוד לפרוטסטנטים שדגלו בצניעות ובטקסט הכתוב, הקתולים החליטו להשתמש באמנות, רגש, תיאטרליות וחושים כדי לקרב את ההמונים (שרבים מהם לא ידעו קרוא וכתוב). ה-Sacro Monte תוכנן כ"ספר תמונות חי" בתלת-ממד.

מאחורי הקמת האתר עומד שילוב כוחות יוצא דופן בין אנשי רוח, אדריכלות וממון:

  • היוזם הרוחני – האב ג'ובאני בטיסטה אגוג'יארי (Giovanni Battista Aguggiari): נזיר קפוצ'יני מקומי והמנוע מאחורי הפרויקט. בשנת 1604 הוא העלה את הרעיון להפוך את נתיב העלייה לרגל העתיק שהוביל לכנסיית סנטה מריה דל מונטה (שהייתה קיימת שם עוד מימי הביניים) למסלול מונומנטלי של קפלות המוקדשות ל"מחרוזת התפילה" (The Rosary) – פולחן מריאני שהכנסייה ביקשה לחזק מאוד באותה תקופה.
  • התומך והמממן – הקרדינל פדריקו בורומאו (Federico Borromeo): הארכיבישוף של מילאנו (ובן דודו של קארלו בורומאו הקדוש). פדריקו, שהיה איש רוח רב-השפעה, פטרון אמנות ומייסד הספרייה האמברוזיאנית, זיהה מיד את הפוטנציאל התעמולתי והדתי של הפרויקט. הוא העניק לו גיבוי פוליטי וכנסייתי מוחלט וגייס תרומות עתק ממשפחות האצולה של מילאנו ומהקהילות המקומיות.
  • האדריכל – ג'וזפה ברנאסקוני (Giuseppe Bernasconi), המכונה "Il Illicino": ברנאסקוני תכנן את הפרויקט כולו כיצירה אחת הרמונית. הגאוניות שלו התבטאה בשילוב מושלם בין אדריכלות הבארוק לבין הטבע ההררי הפראי. הוא קבע את מיקום הקפלות, את העיקולים של השביל, ואת "נקודות התצפית" (Vistas) המשתנות, כך שהעלייה תרגיש כמו דרמה מתפתחת.

הבנייה החלה בקצב מסחרר בשנת 1604, ותוך כעשרים שנה הושלמו מרבית המבנים (אם כי עבודות האמנות נמשכו לאורך כל המאה ה-17). ברנאסקוני חילק את 14 הקפלות לאורך השביל לשלוש קבוצות (חמישיות), המופרדות ביניהן על ידי קשתות ניצחון מונומנטליות ושערי אבן:

תמונה מתוך אתר : https://www.sacromontedivarese.it/
תמונה מתוך אתר המסעדה:
https://www.borducan.com/
תמונה מתוך אתר המסעדה: https://www.borducan.com/

איפה לעצור לאכול קרוב (בראש ההר)

אין צורך לרדת חזרה לוארזה בשביל לאכול; בכפר שבראש ההר יש מספר אופציות מצוינות עם נוף פנורמי:

  1. Al Borducan Boutique Hotel (Ristorante): מקום אייקוני בעיצוב ארט-נובו (Liberty style) עם מרפסת נוף עוצרת נשימה. מעבר לאוכל הלומברדי המצוין, המקום מפורסם בזכות ה-Elixir al Borducan – ליקר תפוזים ועשבי תיבול סודי שמיוצר במקום מאז המאה ה-19. מקום מושלם לארוחה חגיגית או אפילו לקפה וליקר מול הנוף.
  2. Ristorante Milano (Sacro Monte): מסעדה מסורתית הממוקמת ממש בלב הכפר העליון (Via dell'Assunzione). המקום מציע מטבח מקומי, ביתי ואיכותי באווירה נעימה (שימו לב שהמסעדה סגורה לרוב בימי שני).

טיפ קטן: חל איסור על אכילה ושתייה לאורך שביל הקפלות עצמו (מסיבות שימור ודת), כך שאם בחרתם להביא משהו קל לדרך, שמרו אותו לאזור הפיקניק הייעודי שנמצא ב-Via Monte Tre Croci, או המתן לעצירה באחת ממרפסות הכפר.

התמונה מתוך אתר: https://www.sacromontedivarese.it/

הנה 5 "כללי זהב" מנוסחים בצורה ברורה שתוכל לקחת איתך לדרך או להעביר הלאה:

  1. כבדו את קצב הטיפוס והקדימו לצאת

המסלול העולה (Via Sacra) הוא חוויה פיזית ורוחנית כאחד. מומלץ להתחיל את הסיור בשעות הבוקר המוקדמות כדי להימנע מעומס החום של צהרי היום (במיוחד בחודשי הקיץ והאביב) וכדי ליהנות מאור רך ויפה יותר על הפרסקאות והנוף. הליכה מתונה, תוך עצירה בכל תחנה, תאפשר לכם להעריך את המבנה האדריכלי בלי להתנשף.

  1. הצטיידו במטבעות של אירו 

זהו הטיפ השימושי ביותר למי שרוצה באמת לראות את יצירות האמנות: חלק גדול מהקפלות חשוכות יחסית מבנים, וכדי להפעיל את מערכת התאורה הפנימית שמאירה את פסלי הטרקוטה והפרסקאות, יש צורך להשלשל מטבעות של קבוצת סנטים או אירו למתקנים הייעודיים שבחוץ. הצטיידו מראש בחופן מטבעות בכיס.

  1. נעלו נעלי הליכה בעלות אחיזה טובה (ובדקו את מזג האוויר)

השביל המקודש כולו מרוצף באבני קובלסטון חלקות (Ciottoli). ביום גשום או אפילו בבקרים לחים במיוחד, האבנים הללו הופכות לחלקות מאוד. נעלי הליכה נוחות עם סוליה מונעת החלקה הן חובה. אם תחזית מזג האוויר צופה גשם משמעותי, עדיף לשקול שימוש בפוניקולר או ברכב לחלק העליון, שכן הירידה ברגל בגשם עלולה להיות מאתגרת.

  1. שמרו על קוד הלבוש וההתנהגות 

למרות שמדובר במסלול טיול יפהפה בטבע, המקום הוא בראש ובראשונה אתר דתי מקודש פעיל (ומקום מגוריהן של נזירות מתבודדות בראש ההר). בשביל הקפלות עצמו אין לאכול או לשתות אלכוהול. כמו כן, בכניסה לכנסייה הראשית (Santuario) ובסביבת המנזר בראש ההר, יש להקפיד על לבוש הולם (כתפיים וברכיים מכוסות).

  1. תכננו מראש את דרך החזרה (ותיאום הזמנים)

העלייה ברגל לוקחת בדרך כלל בין שעה לשעה וחצי. אם בניתם על ירידה חזרה באמצעות הפוניקולר (Funicolare), חובה לבדוק מראש בנקודת המידע או באתר הרשמי את שעות הפעילות המדויקות לאותו היום (הוא נוטה לעבוד בעיקר בסופי שבוע ובחגים, ולעיתים נסגר להפסקת צהריים). אם הוא סגור, קחו בחשבון את הזמן והאנרגיה הנדרשים לירידה ברגל באותו השביל, או בדקו מראש את לוחות הזמנים של קו האוטובוס (קו C) שיורד מההר

מדיניות פרטיות

בואו נשאר חברים

רוצים לקבל מסלולים, המלצות והטבות בלעדיות ישירות למייל או לווצאפ?