בלוג התיירות הגדול והמקיף בישראל לנוסע העצמאי לאיטליה

קרספי ד'אדה Crespi d'Adda - עיירה מקסימה ליד ברגמו

Crespi d'Adda שוכנת סמוך לעיר ברגמו. העיירה מפורסמת בהיותה אחת מ'עיירות החברה' (Villaggio Operaio) הראשונות באירופה בכלל ובאיטליה בפרט. ביקור בה הוא סיור מרתק באחת מתחנות ההיסטוריה מבחינה תעשייתית ומבחינה תנאי העבודה המתקדמים באיטליה במאה ה-19. 
מומלצת לכל השוהים בברגמו ומחפשים טיול של כמה שעות או לאלו השוהים במילאנו ומחפשים טיול יום (אליה ניתן להוסיף סיור  בעיר Clusone בעמק סריאנה Val Seriana)

המלצה לסיור יום ליד ברגמו בעיירה Crespi d'Adda

המסלול Crespi d'Aadda כולל את האתרים הבאים:
בתי העובדים Casette Operaie
בית הבעלים של המפעל Manor House
בית הספר scuole
כנסייה Chiesa del Santissimo nome di Maria
בית הרופא Casa del Medico
המפעלים Stabilimenti industriali
אגן הכביסה Lavatoio
בתי המנהלים Casette di Dirigenti
בית הקברות cimitero

נקודת התחלה: קורסו אלסנדרו מאנצוני Corso Alessandro Manzoni
נקודת סיום: בית הקברות Cimitero

הסיור יכול להיות רגלית או ברכב. אם החלטת לקיים אותו רגלית החנו את הרכב ליד הבר Bar Gelateria Cristallo. אם החלטתם לעשות את הסיור ברכב, עצרו ליד הנקודות המצויינות הקפידו על חניה לפי ההוראות.
באופן כללי, המקום אינו נחשב מוזיאון, אלא עיירה לכל דבר. לכן המנעו מרעש וחל איסור כניסה לחצרות הבתים. אלא הן בתים פרטיים.
אל העיירה קרספי ד'אדה מגיעים דרך האוטוסטראדה 4A – (גם ממילאנו וגם מברגמו). יוצאים במחלף Capriate. אחרי עמדת התשלום עקבו כל הזמן אחרי השילוט המכוון לעיירה.

הדרך לא מכינה את מה שמחכה בעיירה המיוחדת הזו. עד העיירה נראה האזור רגיל לחלוטין, עיירת פרברים סמוך לברגמו. אל תשכחו לפנות שמאלה ברח' ויה קרספי Via Crespi  בעיירה קאפריאטה סאן ג'רבאסיו Capriate San) Gervasio), המשיכו ישר עברו מעל האוטוסטראדה, הגיעו לבתים האחרונים של עיירה קאפריאטה סאן ג'רבאסיו. שם מתחיל Corso Alessandro Manzoni ואז..

קרספי ד'אדה היא עיירה קטנה אשר נחשבת לאחת הדוגמאות הראשונות ל"עיירות חברה" (Villaggio Operaio) שנבנו על ידי תעשיינים נאורים ברחבי אירופה וצפון אמריקה במהלך המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
כריסטופורו בניניו קרספי (Cristoforo Benigno Crespi), שהיה יצרן טקסטיל איטלקי, רכש ב-1875 עמק בשטח של קילומטר רבוע אחד בין הנהרות ברמבו (Brambo) ואדה (Ada). כוונתו המקורית של קרספי הייתה לבנות מפעל כותנה על גדת האדה.

נהר אדה, אחד מהגדולים והארוכים באיטליה, היה בעבר קו גבול בין דוכסות מילאנו לבין הרפובליקה של ונציה. על קו זה היו באורך קבע חיילי שני הצדדים אשר שמרו על גבולות כל עיר המדינה.

קרספי החליט להקים עבור העובדים בתי מגורים תלת-קומתיים סביב המפעל, ועל סמך מודל אירופי מוכר. העבודות החלו בתחילת 1878. את הבתים האלה ניתן לראות עם הכניסה לעיירה, מצד ימין. כאמור הבתים הראשונים של הפרוייקט. אלה נמצאים ממש סמוך למפעלי הכותנה. חיי העבודה ושעות הפנאי היו כמעט באותו מתחם.

כאן כאמור תוכלו להחנות את הרכב ולהנות מקפה או ארוחת בוקר קלה בבר Bar Gelateria Cristallo.

מאחורי בניינים אלה באופן בולט, בגלל הגובה ובגלל הארכיטקטורה, ניתן לראות את ביתו של מר קרספי עצמו, הבעלים של כל הפרויקט. בית שבנוי כמבצר גדול מימי הביניים. ניתן להגיע אליו, רגלית או עם הרכב, ולצפות בו מבחוץ.

בחזרה לרחוב הראשי Corso Alessandro Manzoni.  מצד שמאל מתנשא בית הספר של ילדי העיירה. מתוך הבנה שאת מרבית שעות היום, המבוגרים – נשים וגברים-  יוקדשו לעבודה מפעל, נבנה במקום בית ספר כדי שלילדים תהיה תעסוקה ומקור לימוד במהלך היום. בית הספר צמוד לכנסיה והיה תחת חסות אנשי הדת.
הכנסייה נבנתה לבקשת כריסטופורו בהשראת הכנסייה של עיירת הולדתו של בוסטו ארסיזיו Busto Arsizio.
שימו לב לפסל הדמות סמוך לכביש – זהו כריסטופורו קרספי.

מצד שמאל, עוד לפני בית הספר, על הגבעה, נמצאים שני בתים הצופים על בתי התושבים מלמעלה. אלה הם בית הכומר וביתו של הרופא. המבט מלמעלה של שני בעלי תפקיד אלה מעביר מסר: שומרים עליכם מבחינה בריאותית ומבחינה רוחנית.


בנו של קרספי, סילביו, לקח על עצמו את ניהול התאגיד בשנת 1892 וערך כמה שינויים. הוא החל לבנות בתים קטנים עם גני נוי משלהם המיועדים למשפחות בודדות, במרחק מה מהבתים הגדולים (שהיו מיועדים כל אחד למספר משפחות). בתוכנית זו נחל הצלחה רבה כיוון שבעשרות השנים לאחר מכן לא נראו שביתות כאלה או אחרות מתוך חיים יותר פרטיים, כביכול, לכל משפחה.
את אלה ניתן לראות בצד השני של הכביש (צד שמאל, מזרחה- אם מגיעים מהכניסה הראשית) מאחורי הכנסייה. חמש שורות של בתים פרטיים, מחולקים ל-3 גושים.
כיום חיים בבתים אלה משפחות פרטיות, חלקן צאצאי משפחות שגרו כאן בזמנו, חלקן רכשו באופן פרטי.
הגיעו לכיכר המרכזית על הדרך הראשית. מצד ימין תראו את המפעלים ומצד שמאל פנייה לשדרת ויטוריו עמנואלה ה-2 (Viale Vittorio Emanuele II).
הביטו על המפעלים: המבנים, בשורה ארוכה, נטולי חלונות רגילים. את האור הטבעי והאוויר קיבלו העובדים, שהיו ספונים רוב היום בתוך המפעל מחלונות בגג המבנים, מלמעלה למטה, ועם זאת כדי לטעת בעובדים את חשיבות מקום עבודתם הוסיפו לקירות החיצוניים דמויי חלונות בצורת רוזטה ודמויי דלתות עם קשת מחודדת (כן, דמויי, לא בכל הדלתות יש פתח אמיתי ובחלונות אין פתח כלל). אלה נותנים למביט בהם תחושת כנסייה – מקום חשוב, מכובד וקדוש. כך רצה מר קרספי שהעובדים יחושו לגבי מקום העבודה שלהם, כל בוקר עם הגיעם למפעל.
פנו שמאלה בשדרת ויטוריו עמנואלה ובפניה הראשונה פנו ימינה בויה ג'וזפה גאריבלדי (Via Giuseppe Garibaldi), שם תראו מצד שמאל עדיין בתי עובדים ובנקודה מסוימת משתנים סוג הבתים.
אלה הם בתי המנהלים שזכו לבית גדול יותר, מרווח יותר ועם שטח גינה רחב יותר.

מולם, מצד ימין ברחוב, תראו את אגן הכביסה אשר קיבל מים חמים מהמפעל הנמצא לידו.
מחשבה על אקולוגיה ומחזור.
המשיכו הלאה ברחוב ומצד שמאל יופיעו שוב בניינים משודרגים יותר, אלה היו שייכים להנהלה בכירה של המפעל.
ברחוב ויה גלוליאמו אוברדן  (Via Guglielmo Oberdan), מעט הלאה משם ישנו בקצה בית אשר נראה כמו חווה. כאן היו מגדלים חיות, שותלים בערוגות ומייצרים מצרכים בסיסים לכלל התושבים: חלב, ביצים, עצים להסקה, ירקות ופירות.

העיירה מוקפת בחורש. בימי מנוחה וחג יצאו התושבים בטיולים מאורגנים לטבע, במרחק הליכה.

גם בית הקברות נמצא במתחם. בקצה הדרך הראשית ישנו שער גדול, אחריו פזורים באופן מסודר קברי תשובי העיירה ובמרכז מוזולאום גדול של משפחת קרספי עצמה. המסר שוב ברור, בקצה הדרך שנותנת לעובדים פרנסה וחיים בעזרת המפעלים, נמצאת גם התחנה האחרונה בחיים. בכל נמצא כאן, לא צריכים לחפש שום דבר או צורך במקום אחר.

בשנת 1995 הכריז ארגון אונסק"ו על הכפר כאתר מורשת עולמית.

בואו נשאר חברים

רוצים לקבל מסלולים, המלצות והטבות בלעדיות ישירות למייל או לווצאפ?

דילוג לתוכן