פרארה וסביבותיה – אתרים ואטרקציות שחובה לראות

מבצרה של משפחת אסטה, הוא אחת הדוגמאות הבודדות למבנה ששרד בצורתו המקורית, כולל החפיר מלא המים. ניקולו השני לבית אסטה יזם את בניית המבצר מתוך הצורך להגן על בני משפחתו מפני הנתינים הכועסים. בהמשך הגדילה המשפחה את המבצר, שכיום פתוח בחלקו לקהל. כדאי לבקר בחדר הענקים (Sale Dei Giganti) ו סלון המשחקים (Salone Dei Giochi) לצד הצינוק עליו מסופר כי שם נערפו ראשיהם של הדוכסית, שהיתה אשתו השנייה של הדוכס, ומאהבה.

הדאומו של פרארה (מהמאות 12-14) הוא מבנה מרשים. החזית היא שילוב של סגנון גותי ורנסאנסי ובנויה משלושה חלקים מפוסלים ומגולפים משיש. שער כניסה הוא בעל קשת עגולה והעמודים משני הצדדים נראים כשני שומרים. מעל שער הכניסה מרפסת ובה הקדוש ג'ורג'ו, פטרון העיר, שהכנסייה מקודשת לו. כל הפסלים בחזית, מספרים את סיפור יום הדין ויוצרים מראה עשיר וחי. בתוך הכנסייה הסגנון הבולט הוא הבארוק, זאת בעקבות שיפוץ שנעשה לאחר שריפה שפרצה בה במאה ה-17.

דרך קסומה השווה ביקור בפרארה. דרך רומנטית, מסתורית, שבערב מוארת באור צהוב המוסיף לאווירה. Volte הן אותן קשתות לאורך 2 הק"מ של הרחוב. בעבר היה הרחוב פעיל מאוד עם חנויות, חללי סטודיו של אומנים, פונדקים אך גם פעילויות מפוקפקות כמו כייסות, זנות ורציחות – אלה כמובן היו בימי הביניים. בנוסף שימש הרחוב כמקום מגורים לסוחרים שנעו באיטליה לשם עבודה, ונחשב לרחוב מבוקש. כיום הרחוב פעיל פחות ונשארו בו מספר טרטוריות ובתי קפה קטנים, אך הקסם ברחוב השקט, הרחוק מההמון ומרכז העיר – נשאר ומזמין ביקור.

משעמם לכם? לכו לבקר בארמון שאלברטו ה -4 לבית אסטה נתן לו את השם Schifanoia כדי להתמודד עם השעמום Luogo di ozio in cui schivar la noia "מקום פנאי בו ניתן להתפנות משעמום". בארמון המיוחד בקרו בחדר החודשים (Sala Dei Mesi), אולם ענק (24 מטר אורך, 11 מטר רוחב 7.5 מטר גובה) ובו סדרת פרסקאות מדהימה המתארת את השלטון הטוב דרך סיפורי מיתולוגיה ואסטרולוגיה. על אחד הקירות תיאור נפלא של חודשי השנה, שהעניקו לאולם את שמו. על התקרה דיוקנו של הדוכס בורסו ד'אסטה (Borso d'Este) שהורה על הקמת האולם ובו הוא מתואר בשלל סצנות של כוח וקדושה.

קירות הפאלאצו דיאמנטי נתנו לו את שמו- יהלומים. אבנים מסותתות בצורה מחודדת היוצרות אשליה גאומטרית ומשחקי אור – בדיוק כמו יהלומים. זו היתה מטרתו של האדריכל ביאג'ו רוסטי (Biaggio Rosetti) בסוף המאה ה-15 כאשר ארקולה ד'אסטה, שליט פרארה, ביקש באמצעות ארמון זה להרחיב את גבולות העיר. בתוך הארמון המרשים קלויסטר שבמרכזו באר. במקום מוצגות מספר תערוכות – אחת היא של אומנות מודרנית (Galerria de Arte Moderna), ובקומה הראשונה, אוסף יצירות אומנות יקרות ערך (Pinacoteca Nazionale Di Ferrara). בנוסף מתקיימות בו תערוכות בינלאומיות מתחלפות.

זהו אתר חשוב מבחינה היסטורית ותרבותית. בפרארה היתה קהילה יהודית ענפה ומשגשגת, עליה ניתן ללמוד, חלקית לפחות, מספריו של הסופר, המשורר, הפילוסוף והמשורר, ג'ורג'ו בסאני (הגן של פינצי קונטיני). באזור הגטו נמצאים עד היום בית הכנסת ומוזיאון היהודים ובמרחק מה משם גם בית הקברות, אשר אינו מטופח אך מבט על מצבות היהודים, עם סמלי מגן דוד ומנורה ובמיוחד קברו של ג'ורג'ו בסאני, והאנדרטה לזכרו, מעוררים תחושה מיוחדת.

מרכז העיר. אם תרצו תקראו לכיכר פיאצה דלה ארבה (Piazza Delle Erbe) כפי שהיא כונתה מאות שנים, ואם תרצו קראו לה פיאצה טרנטו א טריאסטה (Trento e Trieste) שם שניתן לה ב 1919. כך או כך זו כיכר שחובה לעבור בה כדי להגיע לכל האתרים וגם כי היא פשוט יפה ונעימה לשבת באחד מבתי הקפה שבה. מוקפת במבני ציבור חשובים: הדאומו, לוג'יה דאי מרצ'אי (Loggia Dei Merciai) – מקום בו עמדו דוכני שוק הבדים והצמר. צפו גם במגדל הפעמונים אשר תיכנן לאון בטיסטה אלברטי וגשו לכיכר הסמוכה, פיאצה דל מוניצ'פיו (Piazza Del Municipio) בה גרם מדרגות מרשים, המסמל את תחילת שלטון משפחת אסטה בעיר.

קורסו ארקולה הוא דוגמה מצוינת להתפתחות העיר בתקופת הרנסנס. כשהדוכס, ארקולה ד'אסטה, החליט לחזק את כוחה של העיר ולהפוך אותה לעיר בסגנון אירופאי, הוא הרחיב את גבולותיה צפונה וסלל כביש ראשי יפהפה. הדרך עד היום שומרת על צביונה העתיק בזכות ריצוף מחלוקי נחל וחזיתות ארמונות הרנסאנס החשובים שהיו שייכים בעבר למשפחות אצולה, להם שערי כניסה גדולים וחלונות מעוצבים. פינת הרחובות המכונה Quadrivio degli Angeli מייצגת את הנקודה המרכזית של הרחוב והיא הסינתזה של העיצוב של רוסטי. Viale degli Angeli העתיק הפך לקורסו Ercole I d'Este והוא סגור בחלקו להולכי רגל.