בולוניה וסביבותיה – אתרים ואטרקציות שחובה לראות

הכיכר המרכזית בבולוניה. נבנתה בצורתה הנוכחית במאה ה-15 ומוקפת במספר מבנים מעניינים וחשובים, כמו כנסיית סן פטרוניו, פאלאצו קומונאלה ופאלאצו דלה פודסטה הכיכר מהווה מרכז התכנסות למקומיים ותיירים. אחת מפינות הככר נישברה מפגיעת טנק ביום שחרור בולוניה מידי הגרמנים ב 21 לאפריל 1945.

בצידה המערבי של פיאצה מג'ורה ניצב מבנה (או בשמו הנוסף פאלאצו קומנאלה) אשר בחזיתו פסל גדול. זהו פסלו של גרגוריוס ה 13- האפיפיור יליד בולוניה אשר הגה את לוח השנה הנוצרי הנמצא בשימוש היום והקרוי על שמו, לוח השנה הגרגוריאני. המבנה עצמו, שבנייתו החלה במאה ה-13 מציג סגנונות בנייה שונים המעידים על השינויים והתוספות אשר עברו עליו לאורךהשנים. היום הוא משמש כמוזיאון לאומנות וניתן להתרשם מהעיצוב המשלב חדש וישן.

מבנה מיוחד הנמצא בפיאצה מאג'ורה, נבנה בנאה ה-13 ושופץ במאה ה-15 עם תוספת של חזית רנסנסית. בניין זה שימש כמשרדי השליט – Podesta, וכיום יש בו מבחר ציורים, סדרת ציורי ההיסטוריה של בולוניה מעשי ידי אדולפו דה קורליס (מהמאה ה-20). בצמוד לו מבנה נאה ששמו 'ארמון המלך אנצו' אשר ניתן להביט לתוך החצר הפנימית שלו ולגרם המדרגות המיוחד האופייני לימי הביניים.

שני מגדלים עתיקים שהם סימלה של העיר. ניצבים במרכז ומשמשים תזכורת למאבק בין שתי סיעות פוליטיות עתיקות – גואלפים וגיבלנים- אשר נלחמו אלה באלה במשך שנים רבות בצפון איטליה ובנו מגדלים גבוהים כסמל לניצחון ושליטה. המגדל הגבוה יותר, כ- 100 מטר גובהו, הוא טורה אסינלי והוא על שם משפחת אצולה. 498 מדרגות מובילות לגג המבנה אשר ממנו נשקף נוף מרהיב. המגדל השני, טורה גאריסנדה, כ- 50 מטר גובה, והוא בעל שיפוע של כמעט 3 מטרים. המקום הטוב ביותר לראות את השיפוע הוא כאשר עומדים דווקא ליד פאלאצו דלה פודסטה, בפיאצה מאג'ורה.

מקבץ מבנים היוצרים יחד את כנסיית ומינזר סנטו סטפנו. ארבע כנסיות עתיקות (במקור היו שבע) אשר בכל אחת שרידים ותשמישי קדושה מיוחדים, חלקן מהתקופה הלומברדית. חצר המנזר יפה ובכנסיית סן ספולקרו נמצאים שרידי גופתו של פטרוניוס, מגן העיר בולוניה. מבנה הקבר נבנה בהשראת קברו של ישו בירושלים.

הבזיליקה המרכזית, על אף שאיננה הכנסייה הראשית של העיר. נוסדה בסוף המאה ה -14 – ונועדה להיות הגדולה ביותר בעולם. חזית הכנסייה איננה גמורה והצבעים אדום ולבן בחלק התחתון של החזית, הם צבעי העיר בולוניה. בתוכה ניתן לראות ציורים מיוחדים, אדריכלות גותי מרשימה, קפלות מעוטרות וספסלי מקהלה מעץ אשר מהווים עבודת תשבץ מרשימה ביותר. הביקור בה מומלץ מאוד.

פסל נפטון מהווה אחד מסמלי העיר. כינויו של הפסל, בדיאלקט המקומי, al Żigànt (הענק, הג'יגנט) הכיכר בה הוא ניצב נקראת גם כן על שמו והיא צמודה לפיאצה מאג'ורה. הפסל, שנבנה במאה ה 16, עשוי ברונזה, והוזמן מהפסל הידוע ג'אמבולניה ע"י נציגי הפיפיור ששלטו בעיר. האל נפטון מוצג עומד עם קילשון בידו ושולט על הסביבה ומתחתיו 4 נימפות היוצאות מהמים ושולחות מבטים לעוברים ושבים. הקלשון היה השראה ללוגו של מכונית המזרטי המיוצרת באזור בולוניה.

גלריית האומנות החשובה בעיר ומהיפות בצפון איטליה. אוצרת בתוכה את מיטב הציורים של אומני בולוניה או כאלה אשר עבדו בעיר. בין הציורים שניתן לראות: ציור בודד של ג'וטו, ציורים של ויטאלה דה בולוניה מהמאות 14-15, וציור של רפאל (ססיליה הקדושה). הגלריה ממוקמת לא רחוק מהפקולטה לאמנות של אוניברסיטת בולוניה וסביבה בארים, מסעדות פועלים וחנויות ספרים.

מתחם ייחודי בבולוניה הקושר אותו לתואר "העיר המלומדת" כיוון שבה הוקמה האוניברסיטה העתיקה ביותר בשנת 1088 אשר פעילה עד היום. באחד מחדרי הארמון אשר נבנה לשמש את הסטודנטים ללימודיהם, ניבנה מעין תיאטרון אשר שימש ללימודי אנטומיה. כיום מהווה הארמון מוזיאון וקירותיו מעוטרים בסמלים ההרלדים של משפחות האצולה אשר בניהם למדו באוניברסיטה. כדאי להיכנס ולצפות באולם ולדמיין את הסטודנטים שלפני כמה מאות שנים, צפו בניתוח גופה כדי ללמוד על גוף האדם.

אין זה מפתיע, אך גם בבולוניה מספר תעלות מים אשר הוקמו לפני מאות שנים כדי להזרים מים מהרי האפנינים אל העיר בנוסף להעברת סחורות וייצור אנרגיה. התעלות ניבנו במידרון כדי שהכח מהמים, ישמש את טחנות הקמח. מספר תעלות.קיימות עד היום, אם כי קבורות כמעט לחלוטין תחת התשתית העירונית.

כנסייה אשר כדאי להיכנס אליה בגלל קבוצת הפסלים המתארים את ישו המת לאחר שהורד מהצלב. שישה פסלים העשויים טרה קוטה, בגדול טבעי, כשכל אחת מציגה את תגובתה הדרמטית למראה ישו המת השוכב למרגלותיהם. עבודת מאסטר של האומן Niccolò dell'Arca מסוף המאה ה-15. הדרמה, העצב והשלווה מכונסות יחד בסצינה אחת.

הכינוי בולוניה השמנה –  Grassa בא לידי ביטוי ברחוב הצדדי הזה, אשר מרכז את כל הטוב במטבח הבולנייזי. חנויות קטנות, מעדניות מפתות, דוכני מזון, חנויות ירקות ופירות ומסעדות משפחתיות. הסיור ברחוב הוא חגיגה קולינרית של צבעים, ריחות וטעמים לאורך כל שעות היום, ובעיקר בשעות הערב כאשר נוהרים אליו הצעירים והברים פותחים את שעריהם.