פאלרמו Palermo

האתר הראשון יהיה פאלאצו דאי נורמאני Normanni dei .Palazzo המבנה עצמו הוקם תחילה כמבצר ע"י הערבים על שרידי מבצר יווני-רומי. מאוחר יותר היה זה ארמונם של מלכי סיציליה במאה ה13- תחת שלטונם של רוג'רו ה2- ופרידריך ה.2- אח"כ חזרו אליו השלטון הצרפתי – בית אנז'ו ואחרוני המשתמשים בו היו

הספרדים במאה ה.16- כיום משמש המבנה כבית הפרלמנט הסיציליאני האזורי. האטרקציה המרכזית בו היא קאפלה יפייפיה עם קירות פסיפס מרשימים, עבודת אומנים מקצועיים - זוהי קאפלה פאלטינה. עבודת פסיפס מרתקת אש באה לידי ביטוי גם על עמודי התמך של הכנסייה. מכל שלל האבנים הקטנות והזוהרות ניבטים דמויות ישו, המדונה, מלאכים ואבות הכנסייה. בולטת כאן גם ההשפעה הערבית בתגליפי התקרה.

המקום הוא דוגמא מצוינת לחיים משותפים בין הנוצרים היהודים והמוסלמים – הרמוניה שפעלה היטב במאה ה-

.13 שילוב סוגי אומניות שונות, חילופי תרבות וכבוד בין הגוונים השונים של האוכלוסייה.

*הערת חשובה: שימו לב למצב העומס. הכניסה לקפלה לעיתים ארוכה עקב תור ארוך והזמן הולך לאיבוד.

ניתן גם לבקר בדירות השרד של רוג'רו השני בקומה השנייה או בגני הארמון.

מראש כרטיסים לרכישת אתר - לחצו כאן

עתה נצא מהארמון ונפנה ימינה לכיוון Nuova Porta הנקרא גם שער הנורמנים. הרחוב, לפני השער, נקרא Catalafimi Corso ואילו אחרי השער הוא מתחלף לשדרות Emanuele Vittorio Corso . לא סתם שער זה מזכיר שערי ניצחון. השער נבנה בשנת 1535 לכבודו של הקיסר קרל החמישי אחרי כיבוש טוניס מידי

העות'מאניים. כדאי להביט בו בעיקר מצידו הפנימי ולראות את הטלמונים הגדולים האוחזים על גבם את השער,

ממנו נמתח כביש ארוך עד לשער אחר, שער פליצ'ה Felice Porta , הנמצא סמוך לחוף הים.

נחצה את  nuova Porta ונתקדם לעבר הדאומו – הכניסה המרכזית של פאלרמו.

הדואומו נבנה במאה ה12- בין השנים 1170 ל 1185-  ביוזמת הארכיבישוף של עיר, שרצה בכל מאודו לבנות

כנסייה מרכזית לעיר, כזו שתצליח לעלות ביופייה על הכנסייה במעלה ההר – הדאומו של מונראלה. הכניסה לכנסייה היא מכיוון דרום, דרך אחד מאגפי האורך של הכנסייה, בשונה מרוב הכנסיות. הסיבה לכך היא המרחק הצר בין הצד המערבי, בו באופן עקרוני היתה צריכה להיות הכניסה הראשית, ובין הבניין שאחריה ארמון  הבישופות. אכסדרת העמודים, המסמנת את הכניסה הראשית למבנה נוספה במאה ה15- .(1453)

אם נביט בעמוד השמאלי (מתוך 4 ) נראה על חלקו העליון כיתוב בערבית. עמוד זה ניצב לפני כן בתוך המסגד שניצב באותו מקום. הכיפה שנבנתה במאה ה18- התקבלה בביקורת קשה ע"י תושבי פאלרמו שראו בה תוספת אשר פוגעת בשלמות הארכיטקטונית של כלל המבנה.

בפנים הכנסייה ניתן לראות את קברי שליטי העיר, המלכים הידועים מהמאה ה,12- פרידריך ה2- אשתו

קוסטנצה, אביה רוג'רו ה2- ואביו של פרידריך- היינריך השני. אלה שוכנים ב'פנתיאון המלכותי של פאלרמו.'

באגך האורך הימני, לצד המזבח הראשי מוצב כד כסף בה נשמרים שרידיה של הקדושה רוזליה, פטרונית העיר. פעם בשנה, בלילה שבין ה14-15- ליולי, הכד הזה, נישא על כתפי תושבי העיר ויוצא ממנה לתהלוכה ברחבי

העיר, רוזליה, כך מאמינים, הפסיקה את המגפה הקשה של שנת 1624 ומאז היא זו ששומרת עליהם מכל משמר. עדיין באגף הרוחב בימני, על הרצפה, נמתח לו שעון שמש, מרידיאן, מהמאה ה- 19 אותו יצר האסטרונום ג'וזפה פיאצי. השעון מראה בעזרת חדירת קרן שמש מחור בתקרה (הרימו את ראשכם) את השעה 12:00 בצהריים כל יום בנקודה המציגה את סמל גלגל המזלות של אותו חודש. הכוונה ביצירת שעון זה היתה להתחיל ולהתרגל את

התושבים לשעון השמש ולהבדיל מהתחלת היום אחרי שעות השקיעה, דבר שהיה נהוג עד אז. לסיום' טרם תצאו (נכון.. יש עוד הרבה מה לראות בפנים) שימו לב לאגן הטבילה. יצירת רנסנסית מופלאה, כמעט יחידה מתקופת אומנותית כזו בסיציליה, אשר מציגה 2 סצנות מהולדת ישו אך מיטיבה גם לתאר כרקע את העיר פאלרמו. עבודת שיש משובחת!

מהכנסייה נמשיך בשדרות Emanuele Vittorio Corso לכיוון צפון מזרח. אבל רגע לפני כן. הציצו ברחוב שמול, ממש מעבר לרחוב, Brugno Vicolo זהו רחוב צר מאוד, אשר בו, כך אומרים, השתלטו עליו המקומיים. הם בעלי הבית הכאן. את הכביסה הם תולים על חבלים בקירות חיצוניים, הילדים משחקים בו כדורגל ולא מעניין אותם אם מישהו עובר – זה מגרש שלהם. פתחי הבתים מכוסים רק בווילונות כך שכל עובר אורח יכול להציץ בפנים, אך זהירות – דיירי הרחוב לא אוהבים שמצלמים אותם. אם בכל זאת תעברו רק כדי לחוש את אווירת המקום עשו זאת עם כבוד אליהם.

נחזור ל Emanuele Vittorio Corso כאמור, אחרי סגירת הרחוב למכוניות המקום מוצף בבתי קפה עם שולחנות בחוץ, מסעדות קטנות, חנויות בוטיק. אחד מגולות הכותר הוא דווקא המוזיאון NOMAFIA שנמצא בהמשך הרחוב, ממש לפני הצטלבות הרחובות CANTI .QUATRO במוזיאון זה תוכלו לעקוב אחרי המלחמה 'נג' המאפיה' לאורך השנים. זהו מוסד שהפרלמניטנים גאים בו. זה תיעוד מרתק אחרי כל אלה שלחמו בארגון הפשע שגרם לעיר צרות רבות, לחמו והצליחו או לחמו ושילמו בחייהם. הכניסה אליו חופשית (למעט תערוכות

ספציפיות)

עתה נגיע להצטלבות הרחובות היפה בפלרמו ואחת מהיפות באיטליה. canti .Quattro בצומת הרחובות – קורסו

ויטוריו עמנואלה וויה מאקואדה, ניצבים 4 ארמונות, כל אחד בפינה אחרת (ומכאן שם הנקודה:  QUATRO

(CANTI אשר נבנו בתקופת השלטון הספרדי ועוטרו בסגנון הבארוק, כל אחד בפסלים שונים עם הקשר נושאי

בניהם. המזרקות מייצגות את עונות השנה, זה הטבע – הוא הבסיס לכל. מעליהם המלכים הספרדים (קרל ה,5-

פיליפו ה2- פיליפו ה3- ופיליפו ה,4- המסלים את הכוח, העוצמה והשליטה. ומעליהם אלה פטרוניות העיר,

קריסטינה, נינפה, אוליבה ואגתה, אשר הגנו על העיר טרם הפכה רוזליה להיות הפטרונית המובילה והיחידה.

אלה, מעל הכל, מייצגות את הרוח, את נשמה, את האמת את המוגנות. מאחורי 4 מבנים אלה שעליהם כל הפסלים, נמצאים גם 4 שכונות שונות. כך שנקודה זו היתה גם נקודת מפגש לתושבי הרבעים השונים.

עתה נפנה ימינה, דרום מערבה ברחוב הראשי Maqueda .Via עד אשר נראה מצד שמאל שלנו את אחת מסמלי העיר - מזרקת הבושה, או בשמה הרשמי מזרקת פרטוריה אשר נמצאת ב Pretoria .Piazza לפני שנסביר למה

בושה... את המזרקה המרשימה הזו, אשר שופצה בחלקה בשנת ,2007 בנה אומן טוסקני בשנת 1554 לבקשת דון לואיג'י טולדו, אציל ספרדי, אבי אשתו של קוזימו דה מדיצ'י שליט טוסקנה. בשנת 1574 ביקשה עירית פלרמו את

המזרקה כדי לאתר את כיכר העירה המתחדשת. המזרקה ניתנה לה תמורת סכום כסף לא קטן, הובאה על כל 500

פריטיה (כן (!!500 באוניות לפלרמו והונחה, לבסוף בשנת 1581 במקומה הנוכחי. אך בבוקר למחרת שהונחה, כאשר הוסר מעליה הלוט, נדהמו התושבים לראות את הפסלים העירומים (כפי שהרבו לפסל בתקופת הרנסנס

בטוסקנה) ניצבים כך בגאון במרכזה של היכר החשובה בעיר. אוי ל- בושה! טענה אחרת אומרת שתושבי העיר, ששמעו על התשלום הגבוה ששולם עבור המזרקה 20,000 סקודי )הרבה מאוד לתקופה ההיא( וכל זה בזמנים קשים ומגפה בעיר – צעקו לעבר פרנסי העיר- 'בושה בושה' – ומכאן שמה. המזרקה מקבוצות בקבוצות פסלים אלגוריים ומיתולוגיים אשר קיבלו מן הסתם משמעות שונה ברגע שהונחו מחדש כאן (מאשר במקומם הקודם בווילה בטוסקנה.(

הישי הוא שיש קאררה, אך בולטת איכותו הנמוכה של הפיסול לעומת הגדולה של אומני הרנסנס הגדולים. מסביב למזרקה נמצאים בית העיריה Municipio del Palazzo (אשר משמש גם כיום בתפקיד זה ולראיה הדגלים העיר המונפים בחזיתו) וכנסיית סנטה קתרינה Caterina( .( Santa

אם לא התעייפתם אתם מוזמנים לבקר בכנסיית La Martorana או בשמה האחר Ammiraglio del ,Santa Maria מריה הקדושה של האדמירל, כי היה זה אדמירל הצי המלכותי של רוג'רו השני, מלך סיציליה, שדאג לכספים עבור בניית הכניסה. גם כאן הפסיספים , הדמויות שהניבטות מהם, שילוב הצבעים והמסרים, הברק הנוצץ בשעות מסומות לפי השמש הנכנסת פנימה, מגוון העמודים השונה המעיד על שינויי אומנות ושימושי המקום – הם מהמרשימים בעיר. מומלץ. נחזור לויה מקאודה (זוכרים? דרך כיכר ,PRETORIA מזרקת הבושה.)... כאן ניקח הפעם שמאלה (דרום בעיקר, מעט מערבה ונבקר באחד מהשווקים הציורים של פלרמו – BOLLARO. פנו ימינה בויה דל פונטיצ'לו Ponticello del Via  אחרי מעט מטרים תופתעו פתאום לראות על שלטי הרחובות שמות בשלוש שפות: איטלקית, עברית וערבית. כאן בשכונה הזו גרו יהודים.לאו דווקא באזור המכונה 'גטו' מילה שהיתה נכונה לרובעים בונציה, צפון איטליה ועד רומא. אלה בשכונה היהודית , זכר לחיים טובים ומשותפים לשלו הדתות במאה ה.12-13-

אז...שוק אוכל .Bollaro קחו בחשבון זהו שוק סואן אפילו לסיצילאנים עצמם. כאן תצטרכו להתנהג כמקומיים, לבחור מקום ישיבה ולהנות ממאכלי ים טריים שדגו אותם באותו בוקר. סגנון הארוחה הוא קל ויחסית מהיר. או מולים מעולים, דגים על הגריל, כריכים טעימים וסלטים פשוטים. עליכם להיות אסרטיביים בבקשותיכם מהמלצר, כי אחרת הוא ידלג לאורח הבא שקורא לו מעט חזק מכם. כאן תהנו מאווירה, משאון שעת הצהריים, מקריאות מוכרי השוק (כן, בין המסעדות גם מוכרים סחורת מזון) אבל תהיו הכי מקומיים שיש! בשעה 14:00 כבר נראים סימני הסגירה. תכננו את הזמן בהתאם.

חזרו אל הכביש הראשי – ויה Maqueda Via אבל הפעם פנו לכיוון צפון מערב (שמאלה) והמשיכו לכל אורכו. זהו אחד מהרחובות הארוכים בפלרמו (ק"מ וחצי) שמו ניתן לו על שם השליט בסוף המאה ה,16- הדוכס מקאודה, ברנארדינו דה קארדנס ופורטוגל ( Portugal y Cárdenas de Bernardino Maqueda di duca ) אשר הורה על בנייתה. שמה הנוסף הוא 'הדרך החדשה' Nuova' strada .'La לכו לכל אורכו (לא ממש כולו).. חצו את כל החנויות , בתי הקפה והמסעדות, תהנו מדרך עמוסת אנשים, תיירים ומקומיים ונטולת רכבים עד אשר תגיעו לתיאטרו מאסימו בכיכר ג'וזפה ורדי. זהו התיאטרון האופרה הגדול ביותר באיטליה, והשלישי בגודלו באירופה. תכנונו החל בשנת 1875 ובנייתו הסתיימה בשנת .1897 זהו מקור גאוות המקומיים, ותושבי סיציליה בכלל. מועלים בו מופעי אופרה, מופעי בלט, קונצרטים ומוסיקה קלאסית. שתי אריות ארד ניצבי משני צדי גרם המדרגות, על כל אחד מהם ניצב פסל: אחד מייצג את הטרגדיה השני את המוסיקה. בקצה המדרגות 5 עמודים תומכים, כשמעליהם גמלון ועליהם נשר – סמל העיר. על מדרגות אלה בחר פרנסיס פורד קופולה, לצלם את אחת מהסצנות המפורסמות בסרט הסנדק 3 – סצנת רצח ביתו של מייקל קורלאונה )אל פאצ'ינו( ותגובת הצעקה האילמת שלו.

נסו להיכנס לסיור מודרך (כחצי שעה) – החלל מרהיב ביופיו. עד כאן הסיור שכולל את מרכז העיר, ואתריה המרכזיים. כדי לחזור לרכב ברגל )הליכה של 15-20 דק(' גשו לאחורי תיאטרו מאסימו, תחלפו על שוק ססגוני נוסף capo Del Mercato – פנו שמאלה ב carini Porta המשיכו ישר כל הזמן לאורך הרחוב עד פנייה ימינה לרח Tortorici .Vicolo המשיכו בו עד רחוב  Bonello , Via Matteo שם תפנו שמאלה ותחלפו על פני הדאומו )זוכרים שביקרתם בו בהתחלה,(? אז תתחברו לEmanuele Vittorio Corso , פנו ימינה, תחלפו מתחת ל Nuova Porta והנה אתם בפאלאצו דאי נורמאני סמוך לרכב שלכם.