לפיצה הנאפוליטאנית שם עולמי.

כשנמצאים באיטליה ואוכלים פיצה – זה מצוין. אבל כשאוכלים את הפיצה בנאפולי זה כבר עולם אחר. המאכל הלאומי, במתכונתו המוכרת כיום, נולד כאן בבירת הדרום – נאפולי. היו גרסאות קודמות באזור נאפולי של מאכל עגול, עשוי בצק ועליו פיזרו גבינה ושמן זית. כאשר הגיעו הספרדים לאירופה הם הביאו את העגבניות – Pomi D'oro שנחשבו לתפוחי הזהב – ואלה שינו את המטבח הנאפוליטאני. מחית העגבניות, שאנו מגדירים אותה כיום 'רוטב' – נוספה למאכל העגול מבצק והשאר היסטוריה, או בעצם – הווה. כל מי שמבקר בנאפולי חייב לטעום את המאכל הפשוט ביותר ואולי הנפוץ ביותר בעולם – הפיצה. את בצק הפיצה מכינים מקמח 00" שמרים טריים, מים ומלח- התפחה של 36 שעות (לפחות), הכנה על המקום, קוטר של 30 ס"מ, ומספר דקות בתנור לבנים. המושג פיצה מרגריטה נולד בעיר כאשר לכבוד בואה של המלכה מרגריטה שילב הפיציולו (אופה הפיצה המקצועי) המקומי את שלושת צבעי הדגל האיטלקי: אדום מהעגבנייה (זן סאן מרצאנו), לבן מגבינת המוצרלה (של בופאלו) וירוק מהבזיליקום (מג'נובה).
מגוון הפיצריות בעיר הוא ללא גבול, לאכול פיצה נחשב 'יציאה' באיטליה, עם חברים או המשפחה. ההמלצות שלנו לפיצריות, כדי להנות מחוויה מושלמת, הן שתיים:

דה מיקלה Da Michele – הכי מפורסמת בעיר הרבה בזכות ג'וליה רוברטס שצולמה בה בסרטה "לאכול להתפלל לאהוב". התור בכניסה – רק בשביל זה שווה להגיע ולצלם. מומלץ להגיע בין 1100-1200 או בין 15:30-17:30.

סורבילו Sorbillo  – המתחרה הגדולה של Da Michele – בלב שכונת ספאקה נאפולי. מגוון פיצות. מדהימה!!