מהמבנים הבולטים בעיר ובאזור בכלל, אשר מייצג את המעבר בין תקופת הרומנסק המאוחר ולבין תחילת הסגנון הגותי. הוא בנוי משיש ורונזי ורוד, ובנייתו שהחלה בשנת 1196 הסתיימה בשנת 1307. משימת העיטור הופקדה בידי בנדטו אנטלמי (Benedetto Antelami), והוא נבנה בצורת מתומן, המסמל בנצרות את הנצחיות. מבחוץ בולט מאוד הסגנון הרומנסקי. למבנה 3 כניסות והוא מתפתח לגובה בצורה של 5 קומות, מעל קשתות הכניסה, בגובה מרשים. הדלתות הצפוניות פונות לרחבת הדאומו, הדלתות המערביות מעוטרות בתיאורי יום הדין ואילו הדרומיות מכונות דלתות החיים. מסביב מפוסלות דמויות בעלי חיים הנראות כמו שיירה בגן חיות. פנים בית הטבילה מרתק בזכות 16 צלעות, מעוטרות בציורים של עונות השנה, סמלי המזלות ומעגל חודשי השנה סביב אגן הטבילה שלו דופן כפולה. כיפת בית הטבילה מעוטרת גם היא בציורים מקסימים של קדושים, תיאור ירושלים, נביאים וסמלי חיים שונים.
