בית הכנסת במראנו Merano, שפרובינציית Bolzano (לב הרי הדולומיטים) הוקם בשנת 1901, עוד בתקופת שלטון האוסטרים באזור. בתקופה זו, מראנו הייתה יעד תיירותי ומרפאי פופולרי מאוד עבור האצולה והבורגנות האירופית (כולל דמויות כמו פרנץ קפקא). הקהילה היהודית במקום הייתה קטנה אך אמידה ומשפיעה, והיא החליטה להקים מבנה שישקף את מעמדה.

המבנה עוצב על ידי האדריכל המקומי מוציו דז'ורדאני (Muzio Giordani) בסגנון ניאו-קלאסי עם אלמנטים של אר נובו (Stile Liberty).

החזית אלגנטית ומאופקת, משתלבת היטב בארכיטקטורה הטיפוסית של העיירה.
החלל הפנימי מרשים מאוד, עם תקרה מעוטרת בכוכבים זהובים על רקע כחול (מוטיב נפוץ בבתי כנסת מהתקופה) ועיטורי גבס עדינים.
עזרת הנשים ממוקמת בקומה השנייה ומשקיפה על האולם המרכזי.

באופן מפתיע ומרגש, בית הכנסת שרד את מלחמת העולם השנייה כמעט ללא פגע. הגרמנים השתמשו בו כמחסן, מה שמנע את הריסתו המוחלטת. לאחר המלחמה, המבנה שופץ והוחזר לידי הקהילה היהודית הקטנה שנותרה בעיר. היום משמש גם כמוזיאון על הקהילה היהודית באזור  (Museo Ebraico di Merano) ומנהגי היהודים בכלל.

מראנו ככלל היא עיירה נעימה מאוד לביקור עם מרכז עיר עתיק מסקרן ובהם חנויות ארוכות מאוד (לעומק) זכר לבנייה המיוחדת של בתי התושבים לאור התנאים.

בעיר גם מעינות מרפא מפורסמים.

מי שראה במקום יעד נופש מועדף הוא נשיא מדינת ישראל ה-1 חיים ויצמן. (כאן הוא גם קיים שיחות חשאיות בנושא הקמת בית לעם היהודי).

.