בלוג התיירות הגדול והמקיף בישראל לנוסע העצמאי לאיטליה

מנטובה וסביבותיה – אתרים ואטרקציות שחובה לראות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

את מנטובה מקיפים 3 אגמים מלאכותיים שנחפרו לצרכי הגנה, ונוצרו ממימיו של נהר המינצ'ו. כך נוצר מעין חצי אי המחובר באמצעות גשרים ואשר עליו נמצאים מספר מבנים וכיכרות מרתקים. סיפורה של מנטובה מתחיל עם היווסדה ע"י האטרוסקים במאה ה 10 לפנה"ס. שנות השיא שלה היו באמצע המאה ה-14 כאשר משפחת גונזאגה השתלטה עליה והפכה אותה לעיר מדינה חזקה מבחינה צבאית, ופטרונית לאומנים כדי לפאר אותה. תור הזהב הסתיים בשנת 1708 עם השתלטות האוסטרים על העיר. כיום זו אחת הערים הנעימות ביותר לביקור, מרתקת במספר אוצרות האומנות והאדריכלות שבה ומושכת גם בזכות המטבח המצוין שלה. הטורטליני עם דלעת הם אחד ממטעמי המטבח הייחודיים.

 

פאלאצו דוקאלה Palazzo Ducale

מארמונות הדוכסים הגדולים והידועים באיטליה. מתחם הכולל מספר בניינים, שלוש כיכרות, גן ובזיליקה. 450 חדרים אשר מעמידים את הארמון רק שני בגודלו לארמונות הוותיקן. הארמון נקרא גם רג'ה דאי גונזגה (Reggia dei Gonzaga) על שם שליטי העיר במשך מאות שנים. הוא נבנה במשך 300 שנה בין המאות ה-14-17. במכלול החדרים מספר רב של יצירות אומנות  וגולת הכותרת נמצאת בקסטלו די סן ג'ורג'ו (Castello di San Giorgio). זהו חדר "מתנת הנישאים" (Camera dei Sposi), בו ישב האחראי על רישום המתחתנים. בחדר ציורי קיר מרשימים של הצייר אנדראה מנטנייה (Andrea Mantegna). הארמון ממוקם בחלקה הצפון מזרחי של העיר ובנקודת הכניסה למגיעים מגשר סן ג'ורג'ו Ponte di San Giorgio והאגם. .

מבצר סן ג'ורג'יו Castello di San Giorgio

המבצר המקבל את כל פני הבאים לעיר מגשר San Giorgio. זהו מבצר אשר נבנה ע"י משפחת גונזגה בסוף המאה ה-14 ישר אחרי עלייתם לשלטון כדי להגן על העיר ולהפגין כוח פוליטי. במאה ה-15 נוספו לו ביצורים וחדרי שינה, כדי להפוך אותו למעונה העיקרי של איזבלה ד'אסטה, אשתו של פרנצ'סקו גונזגה. המרקיזה אספה לחצרה אומנים רבים ובניהם אנדראה מאנטנייה אשר ציורי הפרסקו הידועים שלו מעטרים את  חדר הנישואין (Camera degli Sposi). אלה מתארות סצנות חשובות של משפחת גונזגה על רקע נוף טבע וסמלי עוצמה. בנוסף כיום יש במבצר אוסף אומנות שנתרם ע"י תעשיין מקומי ובו תמונות, חפצי אומנות וחלקי פרסקאות. המבצר הוא חלק מהקומפלקס הגדול, פאלאצו דוקאלה (Palazzo Ducale) שהיה לאורך שנים מעונם הרשמי של שליטי מנטובה וכיום מחשב לשלישי בגודלו באירופה.

קתדרלת סן פייטרו Cattedrale di San Pietro

לקתדרלה, שהיא הכנסייה הראשית, מקורות מהשנים הראשונות של הנצרות, אך לא הרבה שרד מהכנסייה המקורית. מגדל הפעמונים בסגנון רומנסקי, הוא שריד מהבנייה המחודשת (כנראה בהוראת מתילדה מקנוסה) ואילו שאר הכנסייה נבנה שוב במאה ה-15 בתקופת משפחת גונזגה. החזית הניאו קלאסית, עשויה שיש קארארה, נוספה במאה ה-18. עיטורי הפנים של ג'וליו רומאנו, הם חלק מעבודות השיקום שעברה הכנסייה לאחר שריפה שהשתוללה בה בשנת 1545. אחת היצירות המרשימות היא "הפיתויים של אנטוניוס הקדוש" שצייר ורונזה. בנוסף קבורים בכנסיה נכבדי העיר מעברה, וכן רבים מבני משפחת גונזגה המפורסמת.

בית ריגולטו Casa di Rigoletto

בפיאצה סורדלו (Piazza Sordello), בחצר בית הנמצא בכניסה לעיר לבאים מאזור האגם, והמשמש כיום כתחנת מידע,  ניצב פסלו של 'ריגולטו', הדמות הראשית מהאופרה בעלת אותו השם. הפסל הוצב בשנת 1978 בחלל אשר נבחר, שנים קודם לכן ע"י ג'וזפה ורדי, כותב האופרה משנת 1851, להיות השראה לביתו של הליצן.

פיאצה סורדלו Piazza Sordello

כיכר זו, המקבלת את פני כל הבאים מכיוון הלגונה, היתה מרכז החיים החברתיים, הדתיים והפוליטיים של דוכסות מנטובה. כאן נמצא המרכז הדתי, הדאומו, המרכז השלטוני, ארמון הדוכס (Palazzo Ducale), וארמון בונאקולסי (Palazzo Buonacolsi) מהמאה ה-13, בו ישבו שליטי העיר טרום משפחת גונזאגה. במעבר לכיכר הבאה ניתן לראות את המגדל הנקרא Torre della Gabbia. בכיכר ישנו גם מתחם מקורה המכיל שרידים רומיים שנאספו מאזור מנטובה. 
מנטובה

פיאצה דלה ארבה Piazza delle Erbe

שם הכיכר מסגיר את תפקידה לאורך מאות שנים: כיכר עשבי התבלין ושוק הפירות והירקות. בכיכר ניצב פאלאצו דלה רג'ונה (Palazzo della Regione), שבנוי לאורך הכיכר ושימש כמקום מושבם של שליטי העיר. קשתות המבנה, שינות החומה ומגדל השעון (Torre del Orologio, מהמאה ה-15) יחד עם פאלאצו דלה פודסטה יוצרים מתחם עירוני של מסחר ושלטון אשר כיום נמצאים בו מספר בתי קפה וביום חמישי בשבוע מתפרשות בו עגלות השוק השבועי. בפינת הכיכר נמצאת גם כנסיית לה רוטונדה די סאן לורנצו (La Rotonda di san Lorenzo).

פיאצה ברולטו Piazza Broletto

הכיכר הקטנה מבין 3 הכיכרות במרכז העיר, היתה מרכז החיים הציבוריים במאה ה-13, תקופת הקומונה של העיר. בכיכר ניצב גם ארמון בעל אותו השם, ארמון ברולטו (Palazzo Broletto) שזהו בית העירייה שעוצב מחדש במאה ה-15. שם נוסף למבנה זה הוא פאלאצו דלה פודסטה (Palazzo della Podesta) ובחזיתו ניתן לראות את פסל קטן של וירגיליוס יושב ומחייך לקהל צופיו, זהו פסל 'וירגילוס המורה' של אותו משורר רומי אשר נולד בעיירה סמוכה למנטובה.  כדאי לשים לב לקשת (Arco Arengario), מהמאה ה-14, שמחברת בין שני בניינים ובנויה מאבנים אדומות ולבנות ומשרות אווירת ימי ביניים בנוסף לטבעות הברזל הקשורות לקשת ואליהן קשרו ועינו אסירים שהובאו מהבניין הסמוך, Torre Comunale, בניין שהפך עם בזמנו לבית סוהר.

רוטונדה די סאן לורנצו Rotonda di San Lorenzo

כנסייה רומנסקית מיוחדת במינה. נבנתה במאה ה-11, לכבודה, ככל הנראה, של מטילדה מקנוסה. היא ממוקמת נמוך מקו הרחוב מה שמסמל אולי את שלבי התפתחות העיר. המבנה שלה עגול, שונה ממרבית הכנסיות באיטליה, ויש האומרים כי צורתה היא מחווה לכנסיית הקבר בירושלים. פנים הכנסייה מיוחד בזכות העמודים התומכים אותה, עזרת הנשים ומספר ציורי קיר ששרדו.

בזיליקה די סנט'אנדראה Basilica di Sant'Andrea

הבזיליקה היא אחת מיצירות הפאר של אדריכלות הרנסנס. בנייתה הוזמנה על ידי לודוביקו השלישי גונזגה, בשנת 1472 על פי תכנונים של לאון בטיסטה אלברטי. בנייתה הסתיימה רק כעבור 328 שנים. בחזית הכנסייה בולטים האלמנטים הקלאסיים: חזית מקדש, שער ניצחון וצורת בזיליקה. הכנסייה נועדה לקבל את עולי הרגל הבאים לראות את הבקבוקון, שמאמינים כי הוא מכיל את דמו של ישו, אשר נישמר בקריפטה מתחת לחור ברצפה, הממוקמת ישירות מתחת לכיפה. השריד, שנקרא Preziosissimo Sangue di Cristo (הדם היקר ביותר של המשיח), הובא לעיר על ידי החייל הרומי לונגינוס, שאסף את טיפות הדם מהאדמה למרגלות הצלב. כדי שכל המאמינים יוכלו לראות את השריד הקדוש, תיכנן אלברטי את הכנסייה ללא עמודי תמך. כך נוצר אולם תווך אחד גדול ומעליו תקרה גלילית מרשימה. קירות הכנסייה מצויירים ויוצרים אשליה אופטית של חיפוי.

פאלאצו טה Palazzo Te

פאלאצו טה הוא ארמון בפרברי מנטובה, דוגמה מצוינת לסגנון האדריכלות המנייריסטי, ויצירת המופת של ג'וליו רומנו, תלמידו של רפאל. מעטפת הארמון, היא בית מרובע המכיל חצר מסורתית. גן מרשים מקיף את הבית, עם עמדה חצי עגולה המכונה 'אכסדרה'. אך עיקר יופיו של הארמון הוא בציורי הקיר. במשך עשר שנים עבד צוות של טייחים וציירי פרסקו, עד שלא נותר כמעט אף קיר שאינו מקושט. בהנחיית רומנו, ציירים דקורטיביים מקומיים כמו בנדטו פאני ורינאלדו מנטובנו עבדו ללא ליאות על ציורי הקיר. במאה ה-17 פלשו האוסטרים למנטובה, הארמון נבזז ונשארו רק עיטורי הקירות המדהימים: נימפות, אלים, אלות וענקים.

בואו נשאר חברים

רוצים לקבל מסלולים, המלצות והטבות בלעדיות ישירות למייל או לווצאפ?

דילוג לתוכן