פיאצ'נזה וסביבותיה – אתרים ואטרקציות שחובה לראות

פיאצה קבאלי (שפירושה סוסים) היא הלב של פיאצ'נזה. שמה מגיע מפסלי שני סוסי ברונזה הניצבים במרכזה ועליהם דמויות היסטוריות: אלסנדרו פארנזה (Alessandro Farnese) – דוכס פארמה ופיאצ'נזה במאה ה-16 ובנו ראנוצ'ו (Ranuccio). הפסלים נעשו במאה ה-17 ע"י פראנצ'סקו מוקי (Francesco Mochi). לצידם בככר פאלאצו גותיקו (Palazzo Gotico) מהמאה ה-13 אשר בולט בצורתו ובצבעיו. קומת הקרקע, מאבן לבנה ושיש ורונזי אדמדם, פתוחה לקהל כדי שיוכלו להתכנס ולשמוע את הודעות השליט, והקומה העליונה, העשויה לבנים שרופות, היא אולם כנסים גדול, אשר המואר מששה חלונות גדולים הפונים לכיכר.

בצידה הדרומי של פיאצה דואמו עומדת הקתדרלה הראשית של העיר המקודשת לסנטה מריה אסונטה וסנטה ג'וסטינה (Santa Maria Assunta e Santa Giustina). היא יושבת על כנסייה עתיקה ואת צורתה הנוכחית קיבלה במאה ה-12. במבט ראשוני בולטת החזית האלגנטית ומגדל הפעמונים שנישא לגובה של כמעט 73 מטר. במעלה המגדל ניתן לראות כלוב, אשר שימש בימים עברו להצגת פושעים למול עיני התושבים. פנים הכנסייה מרשים והיא מעוטרת בפרסקאות אותן ניתן לראות בתקרת האפסיס ('גן העדן' של גוארצ'ינו Guercino) ואף על חלק מהעמודים המרכזיים. בתוך הכנסייה מוזיאון מרתק המציג יצירות אומנות ופסלים ובנוסף ניתן משם לטפס, דרך הקומה ה-3, לקפלה ולמגדל הפעמונים.

בשיא שלטונה של משפחת פרנזה על פרמה ופיאצ'נזה, הוזמנה בניית הארמון על ידי אשתו של הדוכס אוטביו פרנזה, מרגרט מאוסטריה, בתו של הקיסר קארל החמישי. הבנייה החלה בשנת 1558 אך הופסקה בשנת 1602 כך שהארמון למעשה אינו גמור. מאז דעיכתה של המשפחה עבר הארמון מספר ידיים (משפחת בורבון, חיילי נפוליאון, שלטון אוסטרי). כיום המקום מאכלס מספר מוזיאונים חשובים: מוזיאון הכירכרות (מוזיאון מיוחד), הגלריה או הפינאקוטקה (אל תחמיצו את 'המדונה עם יוחנן הצעיר', מאת סנדרו בוטיצ'לי), מוזיאון הנשק העתיק (לאוהבי כלי נשק עתיקים ומלחמות), מוזיאון האיחוד האיטלקי/ריסורג'ימנטו (כמה רגעים של פטריוטיות איטלקית) ומוזיאון ארכיאולוגי (מרתק).

לכנסייה הזו סיפור מרתק (למרות שיש אומרים כי אולי זו אגדה). מספרים כי לבאר אשר כיום מכוסה בעמוד זיכרון, נזרקו נוצרים אשר נירדפו בתקופה הרומית, כאשר הדת החדשה עדיין לא היתה מקובלת. אחרי כן הכריז כאן האפיפיור אורבנוס ה-2 בשנת 1095 על היציאה למסע הצלב הראשון לארץ הקודש. כאשר הבינו אנשי פיאצ'נזה כי המקום הוא אתר עלייה לרגל להמוני מאמינים, החליטו לבנות את הכנסייה. לעיטור התקרות נבחר הצייר פורדנונה (Pordenone) אשר יצר את אחד מסדרת ציורי הקיר היפים בצפון איטליה שבמרכזו נראה אלוהים כיורד לאדמה וסביבו קדושים. בתאריכים מסוימים ניתן גם לעלות ולצפות בפרסקאות מקרוב – מראה מרהיב וייחודי. אם אהבתם את ציורי פורדנונה, אל תפספסו גם את הקפלה של סנטה קתרינה.

סביב כיכר סנט אנטונינו (Piazza di Sant Antonino) ניתן לראות כמה אתרים. ראשית כדאי להיכנס לכנסיית סנט אנטונינו עצמה, שם נמצאים שרידי הקדוש ופרסקאות מרשימות של האומן קמילו גאבאסטי (Camillo Gavasetti). במקום התרחש אירוע היסטורי: נחתם הסכם שלום בין הקיסר פרידריך ברברוסה לבין ערי המדינה האיטלקיות בשנת 1183. בכנסיית סנטה מריה אין קורטינה Chiesa di Santa Maria in Cortina הסמוכה, נמצאת הבאר בה נמצאה גופתו של אנטונינו בתוך היפוגאום מעוטר פרסקאות מהתקופה הרומית. מאחורי הכנסייה נמצא אולם ה'טאטיני' (Sala Dei Teatini), חלל כנסיית סאן וינצ'נזו לשעבר ששופץ בשנים האחרונות והפך לאולם החזרות של מקהלת העיר הצעירה. קירות הכנסייה מעוטרים בציורים המוגנים על ידי קירות זכוכית.

בכנסיית סאן סבינו כדאי לבקר בזכות רצפת הפסיפס המדהימה. החזית הבארוקית שונה בתכלית מחלל הקריפטה הבנוי מקשתות ועבודת מוזיאקה (משנת 1100), המתארת בין השאר, את חודשי השנה וגלגל המזלות. הביטו בדמויות המשחקות שחמט והשיח ביניהן, בתיאורי הדמויות המתעמתות בקרב, בעיטורים בצבעי שחור לבן ובחלוקה הנפרשת על הרצפה באופן היוצר שטיח אומנותי מדהים.

גלריה ריצ'י אודי היא מקום מרענן. בתוך מבנה שהיה שייך למשפחה, הוקמה גלריה לאומנות מודרנית, שהיא למעשה אוסף יצירות אמנות של שופט ואציל מקומי בשם ג'וזפה ריצ'י אודי. בעשרים חדרי הגלריה, מוצגות כ -400 יצירות של אומנים מהמאות 19-. ביניהן יצירות של פרנצ'סקו פיליפיני ופרנצ'סקו הייז, הכוללות ציורי נוף, דמויות, חיי יום יום וסצנות דתיות ומיתולוגיות.

עיירה מושכת את המבקרים בגלל אופייה הימי ביניימי אך בעיקר בגלל הגשר המיוחד הנמצא על נהר טרביה (Trebbia). הגשר מכונה גשר גובו Ponte Gobbo (שפירושו גשר הגיבן, והוא נקרא גם גשר השטן Ponte Del Diavolo או הגשר הישן, Vecchio) והוא מוביל אל העיירה עצמה. הוא בנוי בצורה מיוחדת ועליו כמה פסלים המספרים את האגדה על סאן קולומבנו. בעיירה בוביו עצמה מתקיימות מספר חגיגות במהלך השנה, כמו הקרנבל השנתי בפברואר, חגיגות המוסיקה ביולי, תחרות הרבעים, הפאליו, בחודש יוני, ותהלוכות לכבוד הקדושים במהלך השנה.