ג'נובה וסביבותיה – אתרים ואטרקציות שחובה לראות

הקתדרלה של ג'נובה שווה ביקור ולו רק כדי להתפעל מהחזית הראשית הבנויה בסגנון גותי מראשית המאה השלוש עשרה. בנויה משיש לבן ושחור בתוספת קשתות, חלון רוזטה ופסלים מרהיבים. בתוך הכנסייה אל תחמיצו את מוזיאון האוצר המכיל את הסקרו קטינו (הקערה הקדושה), שעל פי האמונה, הוא הגביע הקדוש האמיתי שהובא לעיר ג'נובה לאחר כיבוש קיסריה בשנת 1101, והיה בשימוש במהלך הסעודה האחרונה. פריט נוסף הוא פיאטו די סן ג'ובאני (מגש יוחנן הקדוש) המתוארך למאה הראשונה לספירה. נאמר כי הוא שימש כמגש עליו הוגש ראשו של יוחנן המטביל להורדוס.

הכיכר המרכזית בג'נובה בעבר ובהווה, מוקפת בבניינים מרשמים, מבני כלכלה, שלטון ותרבות אשר ברובם בעלי אכסדרות מקושטות. במרכזה מזרקה משנת 1936. כיכר זו ראתה אירועים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים רבים והיא מהווה קו תפר בין העיר העתיקה לעיר החדשה. מכיכר זו יוצאים רחובות בהם בתי מסחר ומרכזי קניות.

האקווריום הגדול באיטליה וחוויה קסומה למשפחות. נבנה לקראת התערוכה הבינלאומית אקספו 92'. בעזרת לוחות מוארים, מצגות ממוחשבות ואשליות אופטיות, מוצגים שחזורים של סביבות תת ימיות מאזורים שונים בעולם (ים תיכון, ים סוף, יער טרופי). החוויה היא אינטראקטיבית ומומלצת מאוד. בסמוך נמצא כדור הביוספרה המדמה יער גשם ובתוכו גן בוטאני עם צמחיה ובעלי חיים מיוחדים.

הנמל בג'נובה נחשב לנמל הגדול ביותר באיטליה. לצד נוף קבוע של יאכטות ורציפים למעבורות היוצאות לאיים ולאפריקה, עבר המקום חידוש ושינוי משמעותי לאחר שג'נובה אירחה את תערוכת האקספו בשנת 1992. את מחסני הכותנה החליפו ביתני קולנוע, יצירה, מוזיאון ילדים, פינות מחקר וטבע, חנויות, בתי קפה ומסעדות.

אחד הרחובות היפים באיטליה כולה. עטור ארמונות מהמאה ה-16 אשר כל אחד מהם הוא פנינה ארכיטקטונית בפני עצמו (שערי כניסה, עיטורי סטוקו) ובפנים (חצרות, גרמי מדרגות) ואוצר בלום של יצירות אומנות. דוגמא טובה הוא פאלאצו קראגה קאטאלדי Palazzo Carrega-Cataldi (מס' 4) המאכלס היום את לשכת המסחר של ג'נובה. יש בו אולם כניסה מרהיב, חלל קבלת פנים גדול ויציע מוזהב בסגנון הרוקוקו. מבנים נוספים ראויים לביקור הם פאלאצו ביאנקו Musei di Strada Nuova – Palazzo Bianco (מס' 11) ומולו פאלאצו רוסו Palazzo Rosso (מס' 18) אשר בכל אחד מהם גם גלריית אומנות.

שכונת הימאים הותיקה בעיר ג'נובה. היא שוכנת בצד המזרחי של טיילת קורסו איטליה, הטיילת הראשית לאורך הים, למרגלותיו של רחוב אורורה, רחוב צר ליגוריאני טיפוסי ("crêuza"). בשכונה כולה, על בתיה הצבעוניים, הכיכר הקטנה פיאצה נטונו הנפתחת אל המפרץ הקטן, ובנקודות התצפית, שוררת אווירה מקסימה.

הארמון נבנה לראשונה במאה ה-13 ושוחזר במאה ה-18 לאחר שפרצה בו שריפה. שימש בעבר כמקום מושבו של הדוג'ה של ג'נובה (תוארו של השליט, שהיה קיים רק בוונציה ובג'נובה, בתקופות בהן היו רפובליקות). הוא מכיל כיום בתי משפט וארכיון ובו ניתן למצוא את מסמכי משפחת קולומבוס. הארמון מארח תערוכות אומנות בנושאים שונים. פרטים קטנים במבנה, כמו משקופי חלונות, מנעולי דלתות, גשרים המחברים למבנים אחרים, שופכים אור על עברו ההיסטורי המפואר. 

נקודת התצפית היפה ביותר בעיר, בה ניגלה כל קו הרקיע של העיר העתיקה ג'נובה. זהו גם מקום רומנטי, לצפות בשקיעה ונקודה ממנה ניתן להבחין באתרים המרכזיים של העיר. מנקודה זו אפשר לרדת במעלית למרכז העיר העתיקה.

מוזיאון הים התיכון שקיבל את שמו, גאלאטה, מרובע בעיר איסטנבול, בה היתה לג'נובה בעבר נקודת אחיזה במשך תקופה ארוכה. המוזיאון מציע הכרות מעמיקה עם הים התיכון, על כל ההיסטוריה, סוגי אוניות, סיפורי קרב, פיראטים, אוצרות, ואפשרות להצטלם עם תפאורה ימית מגוונת. הסיור הוא חוויתי ומעשיר.

מבנה מודרני אשר נבנה לקראת תערוכת האקספו בעיר בשנת 1992  לציון 500 שנה להפלגתו של קולומבוס לגילוי הנתיב למזרח, אך למעשה גילה את יבשת אמריקה והפך לסמל התערוכה.  מתכנן הנמל הישן לקראת התערוכה, רנצו פיאנו, יצר עגורן  הדומה למפרש או רגל ימית עם קרום.  בביגו יש מעלית המאפשרת לקיים תצפית נפלאה על העיר ממעוף ציפור.

אחד מסמלי העיר. בנוי מלבנים וגובהו 117 מטרים. נחשב למגדלור החמישי בגובהו בעולם והשני  בסגנון "המסורתי" . ניתן לראות את האור שלו ממרחק של 50 קילומטר. נבנה במאה ה -12 והוא אחד העתיקים באיטליה. בעבר הודלקה אש בראש המגדלור כדי לכוון את המלחים לכניסה לנמל. היום הוא מואר בחגים לאומיים ועירוניים. אל המיגדלור ניתן להגיע רק ברגל דרך "טיילת Lanterna", שביל באורך  800 מטר, העובר בחלקו על חומות העיר מהמאה ה -17. רק 172 מדרגות בתוכו פתוחות לציבור.

הארמון האדום (Palazzo Rosso), או בשמו הרשמי פאלאצו בריניולה (Palazzo Brignole ) הוא מוזיאון השוכן בויה גריבלדי (Via Garibaldi) במרכז העתיק של ג'נובה והוא חלק מ Strada Nuova, מסלול בניינים שמורים ומעניינים בשם כולל Palazzi dei Rolli. יחד עם פאלאצו ביאנקו (Palazzo Bianco) ופאלאצו דוריה טורסי (Palazzo Doria Tursi) הם מציעים מוזאונים בהם אוספים מרשימים. במוזיאון זה נמצאות יצירות אומנות של גדולי ציירי איטליה, ומחוצה לה (ואן דייק, גאוידו רני, פאולו ורונזה, אלברט דירר ועוד). הבניין עצמו נבנה במהלך שנות ה-60 של המאה ה-17 עבור האחים בריניולה-סאלה (Brignole Sale), צורתו כצורת האות U כאשר שני הבניינים מחוברים על ידי לוג'ה מרכזית. בתיאורים מהמאה ה-19 הוא מתואר כבר כבניין מתוחזק בצורה מצויינת ועשיר מאוד מבחינת העיטורים והחפצים שבו. בשנת 1847 העניקה אחרונת צאצאי המשפחה את המבנה לעירייה ורק בשנת 1961 הפך המקום למוזיאון. בשנת 2006 הוא נכנס לרשימת הבניינים השמורים של אונסק"ו יחד עם עוד 42 מבנים נוספים במרכז העתיק של ג'נובה.

ארמונות העיר המיוחדים של ג'נובה (42 ברחבי העיר) אשר קיבלו חותמת של אתר מורשת עולמי ע"י אונסק"ו בשנת 2006. הארמונות נמצאים בעיקר בין ויה גאריבלדי, ויה קאירולי (Via Cairoli) וויה באלבי (Via Balbi) ומציגים את חיי האצולה הג'נובזית בעיר שהיתה מעצמה ימית במשך מאות שנים. הסיור בין הארמונות הוא הזמנה להתפעל מהעושר האדריכלי ועיצוב הפנים המציג צבעים, פסלים, פרסקאות, קשתות, רהיטים ויצירות אומנות.

סבך הסמטאות המחבר את הנמל לעיר החדשה שמעליו, מרתק ומתגלות בו הפתעות אומנותיות וגסטרונומיות. מפיאצה קאריקמנטו Piazza Caricamento בנמל בה נמצא ארמון סן ג'ורג'יו Palazzo San Giorgio מבנה שהיה בעברו בנק ומרשים בעיטוריו החיצוניים, עולים עד פיאצה באנקי (Piazza Banchi) שבה נמצא כיום שוק מקורה לפירות וירקות, מזכרות ופרטי לבוש. משם כדאי לעלות עד סמטת סאן מטאו (San Matteo) שם נמצא הבית של אנדראה דוריה, שליט העיר הבלתי מעורער במאה ה 15. בין לבין כדאי לעצור במאפיה מקומית ולטעום את הפוקאצ'ה הג'נובזית הפריכה והטעימה. 

בית קברות מיוחד, גדול ממדים ובו סיפורים מעניינים על המקום עצמו ועל חלק מהקברים. במשך מאות שנים משך אליו סופרים אשר כתבו תיאורים על המקום המסתורי והקסום כאחד. קברים גדולים וקטנים, מקדשים ומצבות פשוטות, פסלים מרהיבים  רבים המנציחים עצמה ומאבקי כוח, גם לאחר המוות, הם חלק מנוף עולם המתים על גבעת  Staglieno. קבורים בו ג'וזפה מאציני ממאחדי איטליה, הזמר פאבריציו דה אנדראה ועוד.

גלריית אומנות מרתקת המציגה את השינויים התקופתיים באופנה, בריהוט ובציורי הפרסקו בין המאות ה-16 ל -18. הבניין היה שייך בתחילה למשפחת גרימאלדי ולאחר מכן עבר למשפחת ספינולה. האוירה בו היא ללא ספק מלכותית ומרשימה. היצירות הן של אמנים איטלקיים כמו אנטונלו דה מסינה (הציור 'זה האיש') ופלמיים כמו ואן דייק (דיוקן של אלסאנדו פאלאוויצ'ינו).