לצ'ה וסביבותיה – אתרים ואטרקציות שחובה לראות

כיכר נאה למראה ופעילה מאוד. היא מרכז חיי המקומיים ובה מספר אתרים. בעבר נקראה פיאצה דיי מרקנטי Piazza dei Mercanti עדות לפעילות המסחר הרבה שהיתה בה בעבר. את האמפיתיאטרון שבכיכר חשפו רק עם השינוי שחל בתחילת המאה ה-20, בשעה שהרסו בתים קודמים ומבני ממשל כדי לפנות מקום למבנה חדש של בנק איטליה. במרכז הכיכר פסיפס מרשים עליו סימלה של העיר: מגן בצבע אפור עליו צועדת זאבה על רקע עץ אלון ירוק עם פירות זהב ומעליו כתר מוזהב. בכיכר גם עמוד שהיה חלק מעמודי סימון הדרך העתיקה ויה אפיה בנקודה בה הסתיימה בברינדיזי. בקצה העמוד פסל של הקדוש אורנצו Oronzo, שעל שמו הכיכר. מסביב משרדים, בתי מלאכה, חנויות ובתי קפה להפסקת קפה מקומי.

האמפיתיאטרון הרומאי, הצמוד לכיכר סנט'אורציו, הוא הגדול ביותר בפוליה, ונבנה במאה ה-2 לספירה. הוא נחשף כאמור, במקרה, ע"י פועלים שעסקו בהנחת יסודות למבנה חדש במסגרת עבודות שינוי שעברה הכיכר. הערכות אומרות כי הכיל בין 15,000 ל 20,000 צופים (אולי אף יותר), אך כיום, ניתן לראות רק את חלקו כיוון שהוא לא נחפר במלואו ונותר קבור תחת בניינים אחרים וכנסיית סנטה מריה דלה גרציה. החשיפה, בראשותו של ארכיאולוג מפוליה קוזימו דה ג'ורגי Cosimo De Giorgi נעצרה ב 1940, וכיום ניתן לראות את הזירה (Arena), חלק מהטריבונות ושרידי החומה שהקיפה אותו.

אחת הדוגמאות הבולטות של הבארוק הדרומי בלצ'ה. חזית מהממת שנעשתה במאות ה-16-17 ומציגה שני חלקים המופרדים במרפסת. חלקה התחתון נבנה ראשון וכדאי להביט בקריאטידות היפייפות (בקצה עמודי תמך בדמות אישה), משתלבות עם דמויות אגדתיות. מעליהן מחזיקים את המרפסת בעלי חיים ובקומה העליונה שנבנתה במאה ה-17, בולט חלון הרוזטה המעוטר באופן מרשים, בגרילנדות פרחוניות. פנים הכנסייה שומר על מבנה הבזיליקה בסגנון רנסנסי עם תקרת עץ מרהיבה. כדאי גם להביט בה בערב, כאשר הכנסייה מוארת.

הקיסר קארל החמישי מבית הבסבורג הוציא צו בשנת 1539 להקמת המבצר, בטכניקה האדריכלות הצבאית המודרנית של אותה תקופה. עבודות הבנייה והתכנון הופקדו בידי ג'יאן ג'אקומו דל'אקיה, איש צבא והמהנדס הכללי של ממלכת נאפולי. החלק החיצוני נבנה בין השנים 1539 ל- 1549. למבצר לא היו רק פונקציות הגנתיות. במאה ה -18 אחד החדרים שימש כתיאטרון. צורתו של המבצר היא מרובעת עם ארבעה מגדלי שמירה בפינות כמו שנבנו מבצריםרבים אחרים. הטירה ממוקמת לאורך דרך חשובה מאוד מאז ימי האימפריה הרומית ועד ימי הביניים, הדרך לנמל לצ'ה. כיום הטירה משופצת לחלוטין ופתוחה לקהל. היא מארחת את המוזיאון המוקדש לאמנות עיסת הנייר (Cartapesta), לאחר שלצ'ה הפכה לאחד המרכזים של אמנות זו במאה ה -18.

תכנון מבריק של כיכר מרכזית בעיר, בעלת חשיבות דתית רוחנית, היום ובעבר. זוהי כיכר נסתרת, סמוכה אומנם לרחוב הראשי, אך הגישה אליה היא דרך סמטה צרה כאשר הכניסה אליה, כך על פי התכנון, דרך דלת העשויה עץ אלון כבדה (אשר אינה קיימת כבר) שהיתה מחוברת לשני עמודים גבוהים. זוהי כיכר סגורה, לכן כל הנכנס אליה מופתע לגלות חלל פתוח המתוחם בבניינים. תחילה נחשפים לקיר הנראה כמו כניסה לכנסייה, אך לאמיתו של דבר הכניסה היא מצידו השני, וזהו סוד קיסמה של הכיכר.

הקתדרלה נבנתה במאה ה-12, אך שוחזרה בתקופת הבארוק ע"י אדריכל יליד העיר, שתכנן בה מבנים רבים, ג'וזפה זימבאלו Giuseppe Zimbalo. הוא הקפיד להשאיר את התוכנית הרומנסקית של הכנסייה אך עיטר אותה והוסיף את הסגנון החדש של אותה תקופה, הבארוק. צמוד אליה מגדל פעמונים מהמאה ה-17, בנוי מ 5 קומות ומעוטר בכיפה מצופה באריחי מיוליקה ופסל ברונזה של הקדוש אורנזו (Sant'Oronzo). בפנים הכנסייה 13 מזבחי תפילה כולל המזבח הראשי. כל אחד מקודש לדמות אחרת ומעוטר בציורים מעניינים. בקריפטה מהמאה ה-12 שתי קפלות בסגנון הבארוק ומסדרון ארוך שבו 92 עמודים עליהם עיטורים של דמויות אנושיות.

הכנסייה האחרונה אותה תכנן ג'וזפה זימבאלו Giuseppe Zimbalo אדריכל הבארוק הגדול, ובה הוא גם קבור. היא נבנתה במאה ה-18 על בסיס כנסייה מהמאה ה-14 בתקופה בה הגיעו לעיר נזירים דומניקנים. חזיתה מרשימה מאוד ובולטים העמודים עם עיטורים מסולסלים הנמצאים בכניסה אליה, ושלל הפסלים העומדים ומקבלים את הבאים בשעריה. החזית תוכננה כך שתראה קעורה, כמיטב המסורת הבארוק. פנים הכנסייה בצורת צלב יווני ומעוטר בדמויות ויצירות מהברית החדשה. מעניין במיוחד הוא דוכן המטיף המסותת עליו תיאורים מחזון אחרית הימים, היחיד מכנסיות לצ'ה שעשוי אבן.

מקום מצוין כדי לעקוב אחרי 10,000 שנים בהיסטוריה של פוליה כולה. המוזיאון היה בזמנו הראשון והיחידי בכל המחוז והוא פרי להיטות ואהבה לארכיאולוגיה של הדוכס מהמאה ה-19 סיגיסמונדו קאסטרומדיאנו. במוזיאון אוסף רב מאוד של ממצאים, מצפון ומדרום המחוז. מתקופת האבן, דרך כלי חרס, תכשיטים, מטבעות, כלי נשק וחפצי נוי מתקופת יוון ורומא ועד יצירות אומנות מימי הביניים והבארוק. הכל מסודר לפי סדר כרונולוגי, דבר העוזר להיחשף להתפתחות התרבותית והאומנותית של פוליה.

מנזר מחוץ לעיר לצ'ה עצמה אבל מדהים ביופיו הפשוט והרומנסקי. נוסדה כנראה ע"י טנקרדי מאוטוויל במאה ה-12 בזמן שהיה רוזן לצ'ה, אשר בשעת ציד (פעילות פנאי נפוצה במעמד העליון בעבר) ראה בין קרני צבי את דמותה של מריה ולכן המקום נקראה Ceratea עיוות של השם Cervo (צבי). ממצאים ארכיאולוגים שנמצאו במקום מעריכים כי זמן מה שימש האתר למקום בו חיו נזירים. אחרי תקופה בה נזנח, שוחזר האתר בשנת 1965 בידי הנהלת המחוז. פנים הכנסייה בנוי מקורות ואריחים מקומיים ועשיר בתגליפים דתיים. הפשטות והסגנון הרומנסקי ניכרים בו (לעומת הבארוק העשיר בכנסיות העיר). פרסקאות שנמצאו בזמן השחזור הועברו למוזיאון בעיר .

יש המכנים את גאלטינה, עיר בפרובינציית לצ'ה,  'הטבור של סאלנטו' בגלל המרחק השווה שלה (20 ק"מ) גם מהים היוני וגם מהים האדריאטי. השם גאלטינה פירושו 'אתנה היפה'. מעבר לכנסיותיה היפות, עוד דוגמא לבארוק המקומי, כדאי לבקר בה כאשר מתקיים פסטיבל 'החג של פטרוס ופאולוס' (28-29 ליוני) ואז להיוודע לריקוד המיוחד של האזור – הטרנטלה  -שטומנת בחובה אגדות רבות, כשפים, סודות ודרכי ריפוי. הריקוד בא כביכול לשחרר מנשיכת העכביש ובעיקר זוהי חגיגה עירונית עם מסורת רבה, אמונה ביכולות מיסטיות וטקסים מוזרים אך מרתקים למראה.