ונציה וסביבותיה – אתרים ואטרקציות שחובה לראות

לב העיר והכיכר והיחידה שזוכה לשם פיאצה (לעומת קאמפו בשאר הכיכרות). כונתה ע"י נפוליאון הסלון של אירופה ויופייה אכן מאשר את הכינוי. בכל פינה בה ניצב מבנה מרשים לכשעצמו. בזיליקת סן מרקו, מגדל הפעמונים, הפרוקוריה, 3 מבנים המחוברים זה לזה, שהיו משרדי העובדים בארמון הדוגי'ם, מוזיאון קורר ומגדל השעון, שמהווה שער כניסה לרחוב המסחר – לה מרצ'ריה. למרות שינויים כאלה ואחרים שעברה הככר לאורך השנים (שכללו ייבוש חלק מהתעלות שעברו דרכה) היה המקום תמיד שער כניסה מרכזי לעיר ומקום לאירועים עירוניים.

אחת הבזיליקות היפות באיטליה. מבנה המשלב מספר סגנונות בניה כראוי לעיר קוסמופוליטית בעבר ובהווה. משטחי פסיפס מוזהבים מכסים את קשתות הכניסה ומספרות את סיפור הבאת עצמות מרקוס הקדוש לעיר. תקרת הבזיליקה עצמה מעוטרת בסיפורים מהברית החדשה. בזכות עיצובה המרהיב בשפע של פסיפסי זהב ומעמדה כסמל לעושר והכוח הונציאני, מהמאה ה -11 היא קיבלה את הכינוי Chiesa d'Oro (כנסיית הזהב). רצפת הבזיליקה מעוצבת במשטחי שיש עם מסרים דתיים מהברית הישנה והחדשה. תמורת תשלום, ניתן לעלות למרפסת אשר ניצבים בה פסליהם של ארבעה סוסי ברונזה מפורסמים. ביקור מומלץ ביותר.

ארמון השליטים של ונציה לאורך מאות שנים. מבנה מיוחד הנושק מצד אחד ללגונה ומצד שני לפיאצטה סאן מרקו, (Piazetta San Marco) הפיאצה הקטנה של סן מרקו. הארכיטקטורה החיצונית מרשימה ביותר. קומת הקשתות התחתונה פתוחה לציבור וכל אחד מכותרות העמודים מגולף בצורה שונה. הסיור בפנים, עובר בין חדרי הארמון ששימשו את כל בעלי התפקידים השונים ברפובליקה הימית, ובין שלל התמונות המרהיבות של מיטב ציירי העיר, שהם חגיגה היסטורית ואומנותית. דרך הארמון ניתן להגיע לבתי הכלא המפורסמים של העיר.

גשר האנחות, המחבר בין ארמון הדוג'ים לבין בית הכלא העתיק של העיר. ניתן לצפות בגשר כאשר עומדים על גשר אחר – גשר הקש Ponte Della Paglia ולדמיין את האסירים עוברים דרכו, רואים את יופיה של העיר בפעם האחרונה ונאנחים מרוב יאוש (או יופי). צילום גשר האנחות הוא מבוקש מאוד וגורם לעומס רב על גשר הקש. אי אפשר לפספס נקודה זו.

מגדל הפעמונים הוא אחד מסמלי העיר, ניצב בגאון סמוך לבזיליקה סן מרקו ומגיע לגובה של כמעט 100 מטר. המגדל סימן בעבר את נקודת הכניסה לעיר ע"י אבוקת אש שהיתה דולקת בלילה. הפעמונים שימשו לוויסות החיים האזרחיים והדתיים בוונציה, וצילצלו כדי לסמן את ההתחלה, ההפסקות וסופו של יום העבודה וכן כינוס אספות הממשל והוצאות פומביות להורג. בשנת 1902 קרס המגדל ברגע אחד אך נבנה שוב על פי המנהג הוונציאני: 'איך שהיה, איפה שהיה' Come era dove era. מעלית מובילה לקצה המגדל ממנו אפשר לקיים תצפית מרהיבה על העיר.

הגלריה של האקדמיה לאומנויות אוצרת בתוכה אוסף של ציורים ממיטב אומניה של וונציה. החל מיצירות בהשפעה ביזנטית מהמאה ה 14 ועד ציורים של בליני, ג'ורג'ונה, טיציאן, ורונזה, קארפאצ'ו ועוד. זהו סיור מרתק המשלב מצד אחד אמנות המציגה סיפורים מהברית הישנה והחדשה ומצד שני תמונות נוף של ונציה לאורך השנים. מגוון הציורים, השוני באלמנטים וההתפתחות האומנותית, באה לידי ביטוי באופן מרתק.

הבניין הוא מקום מושבה של אחווה שהוקמה בשנת 1478. חברי "אחוות סנט רוקו" היו קבוצה של אזרחים ונציאנים עשירים. האתר שבחרו לבנייתם נמצא ליד כנסיית סן רוקו ובה שרידי הקדוש. הצייר ז'קופו טינטורטו הוזמן לקשט את המבנה, ותוכלו להתפעל מיצירותיו בסלה דל'אלברגו ובסאלה סופריורי. בעבודות תמצאו מחווה למריה הבתולה, ופרקים מחייה. הציורים על התקרה הם מהברית הישנה, ועל הקירות מהברית החדשה. יחד הם מראים את הסיפור המקראי עד לגאולה. משחקי אור וצל, תנועה הנראית דרך מיקום הדמויות והקשרים בין הציורים, משאירים את המבקרים פעורי פה.

כנסייה שמקורה במאה ה-13 אך המבנה כיום עבר שיפוץ והרחבה בהמאה ה-15. זוהי הכנסייה השנייה בגודלה בעיר אחרי הבזיליקה של סן מרקו, והיא שוכנת בשכונת סן פולו. היא מציגה יצירות אומנות מדהימות כמו הציור של טיציאן 'עלית מריה השמיימה' או קברו של הפסל אנטוניו קאנובה לצד ספסלי המקהלה, המגולפים מעץ ומעוטרים בסצנות דתיות. בנוסף לכנסיה כדאי להציץ בחצרות הצמודות למבנה (הקלויסטרים) הבנויות כל אחת מהן בסגנון שונה.

הגשר המפורסם המחבר בין שני חלקיה של ונציה. ריאלטו – היא הגדה הגבוהה Rivus Altus המקום העתיק בו התיישבו ראשוני המתיישבים בלגונה. הגשר עצמו נבנה במאה ה-16 והחליף גשרי עץ קודמים אשר נשברו או נשרפו. כיום על הגשר חנויות תכשיטים ומזכרות וממנו ניתן ואף מומלץ לצלם תמונה של התעלה הגדולה והארמונות הבנויים לאורך גדותיה.

אתר חובה לביקור הנמצא בשכונת Cannaregio. הגטו הראשון בעולם. כאן הומצא המושג -גטו. כאן, באי המתוחם תעלות, יצקו את תותחי הרפובליקה. באיטלקית נקראת הפעולה ג'טו Getto אך היהודים הראשונים שהתיישבו במקום לא יכלו לבטא את הצליל ג' ולכן ביטאו זאת ג. ומכאן גטו. הגטו כולל למעשה שלושה גטאות ובו שבעה בתי כנסת ובתי מדרש אשר נוספו לאורך השנים. ניתן לסייר בחלקם בסיור מתואם מראש ולבקר במעדניות, חנויות המכולת ומסעדות הפזורות באזור, המציעות מזון כשר.

קאנל גראנדה היא התעלה הגדולה המחלקת את ונציה לשני חלקים. אורכה מעט מעל 3 ק"מ ולאורכה ניצבים ארמונות שהיו בעבר בבעלות משפחות האצולה, כנסיות, מוזאונים ומבני ציבור. השיט בתעלה, בעזרת הוופורטו Vaporetto (האוטובוס המקומי על המים) הוא הזדמנות לחוות את חיי המקומיים, שהאוטובוס בשבילם הוא כלי תחבורה מרכזי, ולראות מגוון של תקופות בנייה שונות, חזיתות מרשימות, כניסות מעוטרות, ומרפסות מזמינות. המסלול יכול להיות מעגלי, אך גם ניתן לרדת בכל תחנה, לעלות בה שוב לאחר סיור מקומי, או לשוב חזרה לתחנת המוצא.

המבנה ניצב סמוך לגשר הריאלטו ושימש החל מהמאה ה 13 את הסוחרים הגרמנים למגורים, אחסון סחורות ושוק מקורה. החל מהמאה ה-20 משמש כסניף הדואר המרכזי של העיר ובנוסף נבנה בו מרכז מסחרי עם כ-60 חנויות, מסעדות ושוק אוכל. המראה הפנימי שלו עם הקשתות המעטרות את מרבית הקומות, מוסיף לייחודו של הארמון. בגג המבנה, נפתחה תצפית מרהיבה על התעלה הגדולה וקו הגגות של העיר, זאת בהזמנה מתואמת מראש וללא תשלום.

דוגמא מצוינת לפאר חזיתות ארמונות האצולה. המבנה מהמאה ה-15 בנוי בסגנון אדריכלי ונציאני גותי, עם חלונות בעלות קשתות מחודדות והשפעה מזרחית מובהקת. בעבר היתה החזית מכוסה פסיפס זהב דבר שהעניק לו את שמו -בית הזהב. כיום במבנה אוסף יצירות אומנות שאסף ג'ורג'ו פראנקטי, אספן אומנות שרכש את הארמון ב 1915 והוריש אותו למדינה.

לתיאטרון לה פניצ'ה היסטוריה שמצדיקה את שמו – הפניקס. עוף החול הקם, עולה ומתחדש מאפרו כל פעם מחדש. נוסד בסוף המאה ה-18 ושרד שתי שריפות לאורך השנים. שמו נקשר עם מלחינים איטלקים חשובים שליוו את איטליה בזמן השלטון האוסטרי ובתקופת איחוד איטליה. הביקור באולם מומלץ. ניתן להכנס לתאי הצפייה ולחדרי החזרות המעוטרים בציורי קיר. גם חזית המבנה מרשימה ועליה סמלי התיאטרון. לא לשכוח את הכלל הנוגע הגעה לכל אירוע תרבותי והוא 'לראות ולהראות'.

רחוב המסחר הראשי של ונציה בעבר ומסלול המחבר בין שתי נקודת מרכזיות בעיר: פיאצה סן מרקו וגשר הריאלטו. זו היתה הדרך הראשית בה עברו סוחרים ותושבים שניכנסו לעיר, לאחר שסירתם עגנה ויכלו לעבור בהליכה מהבזיליקה המרשימה ועד מרכז חיי העיר בעבר- כיכר Campo San Giacomo הנמצאת מאחורי גשר הריאלטו. כיום הדרך עמוסה בחנויות מותגים, מזכרות, גלידריות וחלונות ראווה של מיטב הסחורה האיטלקית כאשר מסביבכם בניינים ונציאנים טיפוסיים.

כנסייה גדולה ומרשימה הנחשבת לפנתיאון של ונציה. קבורים בה מספר גדול של דוג'ים (שליטי ונציה בעבר) ולכל אחד סיפור מיוחד. היא נבנתה בסוף המאה ה 13 במבנה אדריכלי פשוט למראה אך גדול מאוד. מעבר לקברים נמצאות בקפלות יצירות אומנות (כמו ציורי פאולו ורונזה בקאפלת דל רוזאריו), בין הקשתות, ובאולם התווך.

ארמון שהיה שייך למשפחת פזארו ונבנה במאה ה-17. הארמון, מהיפים בעיר, משמש כיום כמוזיאון ובו אוסף מגוון של יצירות אמנות שנעשו ע"י ציירים שונים, חלקם איטלקים וחלקם ממקומות שונים בעולם. בנוסף יש בו תערוכה של אומנות אוריינטאלית, אוסף כלים, רהיטים, בגדי שריון סיניים ויפנים ואף אינדונזיים. הארמון יושב על התעלה וניכר בו סגנון האדריכלות הבארוקי. רק בשנת 1898 עבר הארמון מידיים פרטיות של הדוכסית פליסיטה לבעלות העיר והפך למוזיאון.

מתחם של מספנות והנשק לשעבר שנמצא ברובע קסטלו, במקום בו הוקם צי הספינות האדיר של ונציה החל מימי הביניים ועד לתקופה המודרנית. זה היה אחד המפעלים התעשייתיים הגדולים הראשונים בהיסטוריה. כיום נמצא בו מרכז לפיתוח טכנולוגיה ימית וניתן לראות רק חלק מהמספנה. משמש גם כמרכז הפעילות של פרויקט Mose בוונציה, מערכת הגנה מפני שיטפונות שנועדה להגן על הלגונה הוונציאנית מפני שיטפונות הנוצרים מגאות ושפל. כדאי לבקר באתר, במיוחד במהלך הביאנלה – תערוכת אמנות מודרנית המתקיימת אחת לשנתיים.

שלושה איים שהם חלק מהלגונה של ונציה ומהווים אטרקציה לביקור, כל אחת בדרכה. במוראנו, האי אשר מרכז את תעשיית ניפוח הזכוכית, ניתן עדיין למצוא נפחי זכוכית מסורתיים המציגים את אומנותם שבעבר נחשבה לסודית. בבוראנו נהנים מבתיו הצבעוניים של האי, ממראה נשים הרוקמות תחרה, ואפילו יש בו מגדל פעמונים נטוי. בטורצ'לו אפשר לחזור אחורה בזמן ולבקר בכנסייה העתיקה בלגונה ולראות אי כפי שמצאו אותו ראשוני המתיישבים במאה השישית לספירה. בנוסף קיימים בלגונה עוד מספר איים קטנים המאפשרים הצצה לחיים במקום, מחוץ לשאון העיר הגדולה- ונציה.