אסיזי וסביבותיה – אתרים ואטרקציות שחובה לראות

אחד מהאתרים הידועים, הקדושים והיפים באיטליה. יעד תיירותי ורוחני למיליוני אנשים מרחבי העולם. בנויה על 'גבעת הגהנום' – 'Colle del Inferno' בה הוצאו להורג פושעים ושם ביקש פרנציסקוס להיקבר, בדומה לישו שנצלב סמוך לגנבים ופושעים. האתר בנוי משתי כנסיות: התחתונה (Inferiore) ועליונה (Superiore) את הבזיליקה התחתונה בנו שנתיים לאחר מותו של פרנציסקוס בשנת 1228, מתוך אמונה שאלוהים מגן על מי ששומר על גופת הקדוש. כיום ניתן לחוש את אווירת הקדושה במקום דרך ציורי הפרסקו של תלמידיו של ג'וטו, הטריפטיכון של לורנצטי ודיוקנו של פרנציסקוס ע"י צימבואה, הנחשבים לגולת הכותרת של כנסייה. את הכנסייה העליונה בנו מעט אחרי ובה ידוע בעיקר מחזור הפרסקאות הגדול של ג'וטו המתאר ב 28 סצנות, את חיי פרנציסקוס הקדוש ואשר היו ציון דרך משמעותי בהתפתחות הרנסנס. בנוסף כדאי לשים לב לספסלי המקהלה ועבודת גילוף העץ שנעשתה בהם. הבזיליקה היא אתר עוצר נשימה מבחינה אומנותית וראויה לביקור.

הבזיליקה של קיארה הקדושה הניצבת בכיכר הנושאת את שמה, היא כנסיה מאופקת במראה שלה ואוצרת בתוכה את הצלב הביזנטי שעל פי המסורת דיבר אל פרנציסקוס והביא אותו לשינוי. קיארה (יש המכנים אותה גם 'קלרה') היתה בת זמנו של פרנציסקוס והקימה את מסדר הקלריסות העניות. היא נטמנה בקריפטה של הכנסייה. כדאי לשים לב לאבן הוורודה ממנה בנויה הכנסייה, אבן נוצצת בהירה שבולטת מאוד בבנייה באסיזי בכלל.

צריך לנדוד אחורה בזמן כדי לדמיין את המקדש של מינרווה שולט ביד רמה על כיכר הפורום בתקופה הרומית. המקדש אומנם נקרא על שם מינרווה (אלת המסחר, האומנות, החכמה והאסטרטגיה) כי במקום נמצא פסל בדמותה, אך כתובת אחרת שנמצאה באתר העידה כי המקדש נבנה דווקא לכבודו של הרקולס. זהו אותו מבנה שכיום נמצא בפיאצה דל קומונה, בולט בעמודיו ובכותרות הקורינתיות ובאנטבלטורה שמעל. במאה ה-15 נהרס חלקו הפנימי של המקדש. היום שוכנת במבנה כנסיית סנטה מריה סופרה מינרווה (Chiesa di Santa Maria Sopra Minerva). באחד מציורי הפרסקו של ג'וטו בבזיליקה העליונה של סן פרנציסקו מתואר המקדש ונחשב כציון הוקרה למבנה ההיסטורי.

כיכר אלגנטית, נעימה ומאורכת, מומלצת להפסקת קפה או ארוחה קלה. במקום הזה היה בעבר הפורום הרומי, והיא משמרת את צביונה של תקופת ימי הביניים. הכיכר היא נקודת מפגש של כמה דרכים. אחת מובילה לבזיליקת סנטה קיארה, אחרת מחברת את מרכז העיר עם בזיליקת סן פרנציסקו, וכמה מעברים מקומרים מוליכים אל עבר סמטאות ציוריות. בכיכר ניתן לראות בבירור את השכבות עליהן נבנה מרכז העיר הרומית (Asisium). את מיקום המקדש כמפלס עליון, רחבת הכיכר כמפלס אמצעי, והקשתות המקורות כמפלס תחתון.

הקתדרלה של סן רופינו, רומנסקית בסגנונה, מהמאה ה-13 וכבר בחזית אפשר לראות אלמנטים מרהיבים של סגנון זה. קשתות מפוסלות מעל הדלתות, רוזטה גדולה במרכז ושתיים קטנות בצדדים, המכניסות אור לתוך הכנסייה. פנים הכנסייה עבר שיפוץ במאה ה-16 ונמצאים בה אגני הטבילה שבהם הוטבלו סן פרנציסקו וסנטה קיארה. הקפלות הצדדיות והתקרה מעוטרים בציורים על חיי ישו, סן פרנציסקו, וסן רופינו. סן רופינו היה מרטיר מהמאה ה-3 לספירה אשר הפך לבישוף הראשון של אסיזי שם מצא גם את מותו. מתחת לככר הקתדרלה נמצא מוזיאון הכנסייה ובו אוסף המורכב מכ -300 יצירות, מתוכן 100 מוצגות לקהל הרחב.

במרחק קצר מהבזיליקה של סן פרנציסקו נמצא מבנה בארוקי נאה אשר קירותיו ותקרתו צויירו ועוטרו בידי אמני המאה ה-17 של אומבריה וטוסקנה. על הקירות ניתן למצוא ציורים מתקופת ימי הביניים והרנסנס שעיטרו ארמונות שונים בעיר בזמן זה. את היצירות אספו בשנת 1859, בזמן הריסורג'ימנטו (המאבק לאיחוד איטליה) כאשר הכוחות הדתיים באזור דוכאו והיה חשש שיצירות האמנות יאבדו. אחת היצירות המפורסמות היא המאסטה – מריה ישובה מחזיקה את ישו בידיה והיא  מיוחסת לצייר ג'וטו.

מוזיאון מרתק אשר נפתח ב 2011 והמספר את סיפור המחתרת המקומית שעזרה והצילה יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה, בשעה שגרמניה הנאצית שלטה באזור. המוזיאון מספר את סיפור הבישוף והכמרים המקומיים (שזכו אחרי המלחמה להימנות עם חסידי אומות העולם), את המנזרים והנזירות שהחביאו את היהודים, את דמויות המפתח בצד הגרמני, האמריקאי והאיטלקי ופינה מיוחדת מוקדשת לרוכב האופניים ג'ינו בארטלי שפעל במחתרת זו. מוזיאון מרגש עד מאוד ומציג את היכולת לחיות באחווה ובנתינה למרות הבדלי הדת.  

הכנסייה המיוחדת הזו, אשר להבדיל מכל שאר האתרים שהזכרנו, נמצאת בחלקה התחתון של העיר, נחשבת לאחת החשובות. בקפלה בפנים הכנסייה, אשר שמה Porziuncola (עוד מזמן שהיתה כנסייה קטנה יותר), ישב סן פרנציסקו והתפלל, ובמקום זה על פי המסורת דיבר אליו ישוע הצלוב (אותו צלב מעץ שנמצא כיום בכנסיית סנטה קיארה) ואמר לו "לך, הצל את כנסייתי". מכאן, כך מאמינים, החלה שליחותו של סן פרנציסקו לגדול ולתפוס תאוצה. בקפלה זו , כך מאמינים גם נפטר סן פרנציסקו  ב- 3  באוקטובר 1226. הכנסייה הגדולה, המקיפה את הקפלה הקטנה, נבנתה בין המאות ה-16 ל-17  בהוראת האפיפיור פיוס ה-5.