אטרקציות ברומא שחובה לראות

המבנה העתיק ביותר ברומא שנותר בשלמותו. מקדש כל האלים, כך הוא נקרא, נבנה במאה הראשונה לספירה והוא מופת אדריכלי אשר יהווה השראה לאדריכלים רבים. ייחודו הוא באוקולוס (העין), אותו פתח מרכזי בכיפת המבנה, דרכו עלה העשן כזבח לאלים וממנו חודרים אור וגשם. מומלץ להביט מבחוץ על צורת מבנה הקירות המיוחדת שהביאה להצלחת בניית הכיפה, בקוטר 43 מטר, ללא עמודי תמך. היום הפנתיאון הוא כנסייה המקודשת לכל המרטירים וקבורים בה חלק ממלכי איטליה והצייר הדגול רפאל.

המקום בו נולדה רומא העתיקה. מתחת לגבעת הפלטין המפורסמת. באתר שרידים של מקדשים, מבני פרלמנט, אבני דרך, שערי ניצחון ושווקים. מקום המפגש בעת העתיקה, שההליכה בה היום חושפת את אורח החיים הרומי ומהווה נקודת ציון חשובה בהיסטוריה של העיר. משמעות המילה 'פורו' – מחוץ. מקום מפגש מחוץ לבתי העיר.

כנסיית סן פייטרו באזיקים נמצאת במעלה מדרגות ומעט נסתרת אך הביקור בה שווה כל דקה. פסל משה המרשים של מיכלאנג'לו, תקרת עץ מעוטרת בסיפור הנס של פטרוס, שרידי שלשלאות אשר אזקו את פטרוס הקדוש בירושלים ואפילו קברם של 7 המכבים שהוצאו להורג במלחמתם נגד הרומאים. כל אלה בכנסייה שקטה אך מרשימה מאוד.

הכנסייה החשובה ביותר ומרכז העולם הנוצרי. המבנה הנוכחי שלה הוא מהמאה ה17, והיא עשירה בציורים, פסלים, וסמלים נוצריים מובהקים. מהכס של סן פייטרו, החופה של ברניני, הכיפה של מיכלאנג'לו, פסל פטרוס של ארנולפו די קמביו ופסל הפייטה שוב של מיכלאנג'לו. אלה ועוד הרבה יצירות נוספות מספרות את סיפור המקום המיוחד. מבחוץ ניתן לראות את חזית הכנסייה ובה המרפסת ממנה נואם האפיפיור ואת הכיכר מוקפת העמודים, אותה תכנן ברניני כשתי זרועות העוטפות את המאמינים.

מרכז חיי העיר בימי הביניים וכיום מומלץ לבקר בה בערב כאשר תאורת הרחוב נידלקת, ומשתלבת בתפאורת הבתים המקיפים אותה, או בימי חמישי ושבת בהם מתקיים השוק העירוני. בכיכר רואים את Palazzo del Capitano del Popolo מקום מושבו של מושל העיר ושבעת הלורדים שגם התגוררו בו בעבר, שלו גרם מדרגות רחב המוביל לכניסה. היום משמש הארמון כמרכז כנסים.

מראה מושלם למי נביעה אשר הפכו, במאה ה-17, למזרקה שוקקת חיים. על פונטנה די טרווי, נאמר כי פירוש השם הוא 'טרה ויה' מפגש שלוש דרכים. נסתרת בין בנייני העיר ומי שמגיע אליה נפעם מעוצמת הביטוי שניתן לעשות באבן טרברטין, האבן של רומא. במרכז ניצב פיסלו של אוקיאנוס דוהר במרכבה בצורת צדף, הרתומה לסוס הזועם ולסוס הרגוע (המתארים את שני מצבי הים), ונהוגה בידי שני טריטונים. מנהג נפוץ לזרוק שתי מטבעות ביד ימין דרך כתף שמאל ובכך להבטיח חזרה לעיר הנצח.

אחת הכיכרות המפורסמות ברומא. מיוחדת בצורתה האובלית, זכר להיפודרום מהתקופה הרומית ששרידים ממנו אפשר לראות בכניסה הצפונית לכיכר. במרכזה הפסל המרשים, 'ארבעת הנהרות' של ברניני, עבודת מאסטר מאבן טרברטין כהוקרה למשפחת האפיפיור פמפילי. בצידה המזרחי נמצאת הכנסייה סנט אנייזה בעלת החזית המרשימה, ומדרום נמצאת שגרירות ברזיל. בשתי הקצוות מזרקות נוספות אשר נותנות לכל הכיכר תחושה צוננת גם בימים חמים. בערב הופכת הכיכר להיות מרכז תוסס לאומנים, ציירי נוף ופורטרטים וגם אמני רחוב. הביקור בערב מומלץ מאוד.

כיכר שדה הפרחים, זה פירוש שמה. מהכיכרות הציוריות של רומא, שכדאי להגיע אליה בשעות הבוקר והצהריים, כדי ליהנות מהשוק הציורי והססגוני. ירקות ופירות, כלי בית, בגדים, פרחים כמובן, ועגלות למימכר גבינות ונקניקים. מסביב בתי קפה ומאפיות המזמינות את המבקרים להעמיק את ההיכרות עם הטעמים והריחות של רומא בבוקר. בתקופת ימי הביניים התקיימו בה הוצאות להורג, שאחת מהן היתה העלתו על המוקד של הנזיר הפילוסוף ג'ורדאנו ברונו בעוון התנגדות לחלק מתפישות הכנסייה. במרכז הככר ניצב פסלו, עליו לוח ברונזה המספר על האירוע.

שכונה ציורית מעברו השני של נהר הטיבר החוצה את העיר. במהלך היום מסתתרות בין הסמטאות סדנאות אומנים וחנויות בוטיק קטנות. לקראת ערב הופכת השכונה למרחב פתוח של מסעדות, אומני רחוב ודוכני תכשיטים. בכיכר המרכזית ממוקמת כנסייה קסומה, סנטה מריה אין טרסטברה Basilica di Santa Maria in Trastevere, מהעתיקות ברומא, עם חזית פסיפס ביזנטית יפיפייה. בכניסה לשכונה, מצד הנהר, ניתן לרדת לרציפים ובמהלך הקיץ או בחגי החורף, מתקיימים במקום אירועים פתוחים לקהל לצד דוכני מזון.

האווירה היהודית במקום ניכרת עם הכניסה לשכונה הקטנה שבה מספר סימטאות הניכללות בתחום "הגטו". הוקם בשנת 1555 ונחשב לאחד הוותיקים באיטליה. ניתן לבקר בבית הכנסת הגדול, הכולל מוזיאון ולטייל ברחוב הראשי שבו מאפיות, האופות חלות ועוגות טיפוסיות, ולטעום את האוכל הרומאי היהודי באחת מהמסעדות הרבות.

אתר הממוקם מחוץ למרכז העיר. מטרת הפרויקט היוקרתי הייתה לארח את המשחקים האולימפיים של 1940 שיתקיימו על אדמת איטליה הפשיסטית ברומא. בפורו נימצאים אצטדיוני ספורט רבים, כמו איצטדיון הספורט הגדול ביותר ברומא, סטאדיו אולימפיקו, סטאדיו דיי מרמי המעוטר ולצידו המבנה שהוא מקום מושבו של הוועד האולימפי הלאומי האיטלקי. המקום מעוטר בפסלים, שנתרמו על ידי המחוזות האיטלקיים השונים ועל ידי יוצרים שונים, המייצגים פעילויות ספורט שונות.

כיכר המדרגות הספרדיות או בשמה המדויק 'הכיכר הספרדית' , נמצאת בליבו של רובע עתיק. סימן ההיכר הבולט שלה הוא גרם המדרגות הרחב המוביל לכנסיית השילוש הקדוש 'טריניטה דאי מונטי' ובאביב מלאות המדרגות בפרחים מרהיבים. בכיכר למטה פסל ספינה השטה במים אשר נבנתה בהשראת סירה שנסחפה אל תוך העיר כאשר נהר הטיבר עלה על גדותיו. בצידי המדרגות, מוזיאון הרומנטיקנים של המשוררים האנגלים קיטס ושלי ובצד השני, בית התה המקומי. המקום מלא צעירים ותיירים ברוב שעות היום הנהנים ממנוחה קלה, רגע רומנטי או צילום היסטורי.

כיכר מיוחדת ומרכז תנועה גדול בעיר. בולט לעין הוא המונומנט הלבן "ויטוריאנו", שנבנה לאחר איחוד איטליה ומוקדש למלך ויטוריו עימנואלה השני, שאיחד את איטליה. בצד המערבי שוכן פאלאצו ונציה שהיה בעבר בניין השגרירות של הרפובליקה הימית, ומהמרפסת שלו נאם בשנות ה 30, הרודן מוסוליני להמון המריע. בצד המזרחי ניצב בניין חברת הביטוח ג'נרלי. מהכיכר יוצאות מספר דרכים, אחת מהן לכיוון הפורום הרומי והקולוסאום (ויה פורי אימפריאלי Via dei Fori Imperiali) , ומצידה השני רחוב הקניות המפורסם ויה דל קורסו (Via del Corso) . במהלך היום התנועה בכיכר זו סואנת ובלילה מראה ה'ויטוריאנו', מואר כולו, מרשים ביותר.

רחוב ארוך היוצא מפיאצה דל פופולו ומגיע עד פיאצה ונציה. זהו אחד הרחובות העתיקים בעיר ושמו, דל קורסו, מסגיר את הפעילות שהתקיימה בו בעבר – מרוץ. רחוב המרוץ. בזמן קרנבלים וחגיגות אחרות שימש הרחוב כמסלול תחרויות. היום הוא בעיקר משמש לקניות. בכל שעות היום והלילה הרחוב עמוס באנשים המסתובבים בין חנויות המותגים, וחלקים ממנו נסגרים לעיתים לתנועת כלי רכב.

אתר תיירות פופולרי בזכות פסל פני האבן הטומן בחובו אגדה. הפסל עצמו, היה כנראה חלק ממזרקה עתיקה בתקופה הרומית, והוצב ליד כנסיית 'סנטה מריה דל קוסמדין'. האגדה מספרת כי מי שישים את ידו בתוך הפה הפתוח של הפסל ויאמר משפט שקרי, הפסל יאכל את כף ידו. אנשים רבים נהנים להצטלם עם כף ידם בתוך הפה העגול של הפסל, ולקוות שכלום לא יקרה.

על גבעת האוונטין שתי נקודות תצפית יפהפיות על העיר. הראשונה בגן התפוזים כינוי המשמש ברומא לפארק סאוולו (Parco Savello). הכינוי ניתן לו מעצי התפוז המרים הרבים הגדלים שם (חושחש). הפארק מציע נוף נפלא ופתוח על העיר עם הכיפות המפורסמות של הוותיקן ובית הכנסת הגדול. השנייה הנמצאת בסמוך, בגינת המסדר הצבאי של מלטה, ממנה ניתן לראות מחור המפתח של דלת הכניסה שתי מדינות בפרספקטיבה מושלמת: גבעת האוונטין, עליה נמצאת הוילה ברומא, במדינת איטליה, ואת כיפת כנסיית סנט פיטר במדינת הותיקן.

הכנסייה שייכת לזרם הישועי ברומא וגולת הכותרת שלה היא התקרה המדהימה של הצייר אנדרה פוזו. הפיסול, הציור והארכיטקטורה במקום הם בסגנון בארוק מובהק. מי שיבקר בתוך הכנסייה, ירים עיניו לתקרה כדי לראות את יכולת הציור המקצועית והמיוחדת אשר יצרה אשליה קסומה של עומק, דמויות חיות ותלת מימד. מרשימה לא פחות היא תקרת הכיפה אשר כולה ציור היוצר אשליה אופטית.

וילה שהיא כולה הוד והדר לציור הפרסקו ולארכיטקטורה הרנסנסית. הוילה נבנתה לכבוד הבנקאי העשיר אאגוסטינו קיג'י במאה ה 16. קיג'י גם הזמין את מיטב הציירים לעטר אותה, ביניהם רפאל. בציורים המעטרים את קירותיה ואת הקימרונות, אלגוריות מיתולוגיות. רפאל צייר את הפרסקו המתאר את אהבתם של קופידון ופסיכיי ואת ציור הקיר הנקרא ניצחונה של גלתיאה. האומן בלדאסרה פרוצי שהיה גם האדריכל של הוילה, עיטר את המבואה בפרסקאות היוצרות אשלייה של עיר עם נוף ברקע.

האי הקטן אשר נמצא בתוך נהר הטיבר בתוואי שעובר בעיר. הגישה אליו היא דרך שני גשרים שאחד מהם, פונטה פבריציו, מצד הגטו היהודי, הוא העתיק ביותר בעיר שעדיין בשימוש. כיום נמצא עליו בית חולים שהוקם על חורבות המקדש לאל הרפואה אסקולאפיוס, ששכן כאן בעבר הרחוק. בקיץ מתקיימים על הרחבה שבמרכזו, קונצרטים והופעות תחת כיפת השמיים.

מרחצאות קרקלה, הם המרחצאות הציבוריים הרומיים השניים בגודלם בעיר, והיו בשימוש נרחב בתקופה הרומית במשך 300 שנה. זה לא היה רק מתחם ספורט גדול, פנאי וטיפוח גוף, אלא גם מקום ללימודים והיתה בו ספרייה ציבורית ששכנה בתוך המתחם. שרידי חלקיו השונים נשתמרו היטב עד היום. אפשר לדמיין את המתחם מכוסה השיש (שנבזז במהלך השנים) ולנחש כיצד הרומאים השתמשו בו למטרות ספורט ורחצה. סיור בין שרידי הפסיפסים, נותן תחושה של חזרה בזמן. למרחצאות קרקאלה (ובעיקר לפריג'ידרום המרכזי) הייתה השפעה משמעותית על הארכיטקטורה של מבנים רבים מאוחרים יותר.

המבצר הגדול, ששמו "מבצר המלאך הקדוש" החל את דרכו כמוזולאום לקיסר אדריאנוס במאה ה-2 לספירה ומאז שינה את ייעודו מספר פעמים. דרך 58 החדרים שבו ניתן לגלות את עברו המרתק, את שימושיו השונים (מבצר, בית כלא, מקום מקלט) ולגלות נקודות תצפית מרהיבות על העיר. את שמו הוא קיבל בעקבות חיזיון שהיה לאפיפיור גרגוריוס בו ניגלה לו המלאך מיכאל – אשר פסלו העשוי ארד מתנוסס בראש המבצר.

רחוב יוקרתי המחבר בין ויה דל קורסו לפיאצה די ספניה ונחשב היום לביתם של המותגים. שמו נגזר ממילה צינורות – קונדוטי כיוון שכאן עברו הצינורות אשר הובילו מים למרחצאות של אגריפס. ברחוב נמצא בית הקפה היוקרתי והוותיק Caffe Greco וכאמור שלל חנויות ביגוד, כלי בית, נעליים, משקפיים וכל מוצר יוקרתי אחר.

הכיכר נקראת על שמה של משפחת אצולה, משפחת ברבריני, והיא נקודת חיבור בין ויה ונטו לויה דל טריטונה, שני רחובות ראשיים. בכיכר נמצא פאלאצו ברבריני, מלון ברבריני המפורסם ובמרכזה מזרקת טריטון המיוחדת, פרי יצירתו של ג'אן לורנצו ברניני מהמאה ה 17. בכניסה לויה ונטו נמצאת מזרקה נוספת פרי עבודתו של ברניני, מזרקת הדבורים, שהן סימלה של משפחת ברבריני.

הריאה הירוקה של רומא ומקום נפלא לטיול בטבע בין מזרקות, פסלים, ספסלים למנוחה בצל וגלריה, מהטובות שיש, עם יצירות אומנות מרתקות. הוילה והגנים, היו שייכים בעבר למשפחת בורגזה, ועם איחוד איטליה עברו לרשות הציבור. המקום מטופח ומהווה נקודת מפגש לתושבים בכל שעות היום. במקום מספר מוזאונים, גלריות, אגם קסום, ואפשרות לשכור אופניים לטיול קליל בשטח שהיקפו כ 6 ק"מ.

ארבע מזרקות מתקופת הרנסנס המאוחר הממוקמות בצומת הרחובות ויה דלה קוואטרו פונטנה וויה דל קווירינלה במרכז העיר, בין כנסיית סנטה מריה מג'ורה ופיאצה די ספאניה. בכל פינה בצומת, פסלים המתארים את הנהרות טיבר ואניינה, יובלו של הטיבר, אשר נקרא אניו ברומא העתיקה, והוא זה שסיפק מים לרוב אמות המים הרומיות. בשתי המזרקות האחרות מופיעות דמויות נשיות המייצגות את האלה דיאנה – סמל הצניעות, ואת האלה ג'ונו, סמל העוצמה. צומת ציורית ביותר ומומלצת לביקור.

כנסייה עתיקה וחשובה. בעבר שימשה כמקום מושבו של האפיפיור, לפני המעבר לוותיקן. כיום נחשבת לכנסייה שהבישוף שלה הוא האפיפיור והוא עורך בה מיסה שבועית. מומלץ לראות את החצר הפנימית ובה העמודים המפותלים, את הציורים של ג'וטו והפסיפסים העתיקים.

אחת מארבעת הכנסיות החשובות ברומא. משלבת בצורה מרתקת סגנונות בנייה מתקופות שונות החל מהביזנטית (פסיפסים) דרך הסגנון הרומנסקי (מגדל הפעמונים) והרנסנס (תקרת השקעים), ועד הבארוק (צמד הכיפות וחזית הכנסייה). הכנסייה עשירה בסיפורים, אגדות וסמלי קדושה ומהווה את אחד האתרים אליו עולים לרגל המאמינים הקתולים.