ראוונה וסביבותיה – אתרים ואטרקציות שחובה לראות

חגיגת פסיפס אמיתית ומראה אדריכלי מיוחד! כל הנכנס לכנסיית סאן ויטאלה מהמאה ה-6, (בצורת מתומן וללא אולמות אורך כנהוג ברוב הבזיליקות) מבין שהגיע למקום מעורר השראה. חזית הכנסייה פשוטה למדי, ולא מעידה על מגוון הצבעים, הדמויות, הסיפורים והעיטורים המוצגים בתוכה, או כפי שהיא מכונה "הפלא של ראוונה". במרכז האגף המזרחי, תיאור של הקיסר יוסטיניאנוס עם מקסימיאנוס הקדוש ומסביב סצנות תנכ"יות, כאשר בתקרת הבזיליקה נראה 'ישו השליט' יושב על גלגל הרקיע הכחול ולצידו ויטאלה הקדוש. כאשר תיצפו בפסיפס המדהים, אל תשכחו שהוא נעשה לפני יותר מ- 1400 שנה !!

אחוזת הקבר המדהימה שהוקדשה לגאלה פלאצ'ידיה (Galla Placidia) שהיא אינה קבורה בה בפועל. פלצ'ידיה הייתה בתם של תיאודוסיוס הראשון ואשתו השנייה, גאלה, ואחותם למחצה של הקיסרים הונוריוס וארקדיוס. אור מעומעם חודר לתוך המתחם ומאיר את קירות הפסיפס המדהימים, מהעתיקים שיש בעיר. ניתן לראות את ישו, רועה הצאן, ולצידו השליחים. אלה נוצרו מעט לאחר שעיר הבירה של האימפריה הרומית המערבית, עברה ממילאנו לראוונה, במאה ה-5 לספירה. מעל קירות המבנה מתפרשים שמיים כחולים זרועי כוכבים, אשר משאירים את המתבוננים בהם פעורי פה.

יש המחשיבים אותה לכנסייה היפה ביותר בראוונה. נמצאת כ 8 ק"מ מחוץ למרכז העיר, וזוהר הפסיפסים הנפרשים כבר בכניסה, בולט לבאים בשעריה. תחושת הטבע, עיטורי העצים, הגוון הירקרק המשתלב עם הזהב הפסיפסי נותן אווירה רגועה ורוחנית. כל אלה מוליכים לאפסיס המרהיב בו מוצג ישו כשליט העולם. הכנסייה נבנתה לכבודו של פטרון העיר אפולינארוס, ששכנע את תושבי המקום להפוך לנוצרים. הבזיליקה היתה בעברה ממש על שפת הים האדיראטי והיום, לאחר שהים נסוג, התרחקה ממנו ולצידה השרידים הארכאולוגים.

כנסייה זו ממוקמת בשולי העיר העתיקה של ראוונה. בתוך הכנסייה נמצאת סדרת הפסיפסים הגדולה בעולם, המתארת באופן מדהים מספר סצינות. סדרה אחת היא תהלוכה של 16 קדושים משני הצדדים (מדהים לראות את קפלי הבגדים המיוצרים בפסיפס). משמאל תהלוכה של 22 בתולות מהתקופה הביזנטית, בראשות שלושת המאגים, הנעה מהעיר קלאסה לעבר קבוצת המדונה והילד המוקפים בארבעה מלאכים. בנוסף, ראוי לציין את הפסיפס המתאר את עיר הנמל העתיקה 'קלאסה' שרק שרידיה נותרו כיום.

הסיפור על הקיסר תאודוריקו מעניין לא פחות מהמוזלאום עצמו, שאגדה אופפת את מותו. האגן הנמצא במרכז הקומה השנייה, היה כנראה המקום שבו היכה את הקיסר ברק ביום חורפי קשה, והביא למותו. המזולאום עצמו, הוא מבנה בעל 10 פאות, עם גג העשוי כולו מאבן אחת. הקיסר הברברי שלט באיטליה במשך 33 שנה והביא סובלנות, שלום ועושר לאזור.

דנטה ידוע כבן העיר פירנצה, אך עסקי פוליטיקה הביאו אותו לסיים את חייו בגלות – בראוונה. כאן גם נקבר, סמוך לכנסייה של סאן פרנצ'סקו. כאות חרטה ושמירה על קשר תמידי עם המשורר הידוע, פירנצה עדיין מספקת את השמן למנורת התמיד אשר בוערת מעל הקבר, שמן מעצי הזית של הרי האפנינים הטוסקנים. הפרנציסקנים, מהכנסייה הסמוכה, שמרו בקנאות ולאורך שנים את עצמותיו של דנטה, שאפיפיורים ושליטים ניסו להעבירם חזרה לפירנצה. האזור סביב הקבר מכונה: אזור הדומיה Zona Di Silenzio . לצד הקבר מסומנת גבעת העפר שכיסתה את הקבר במלחמת העולם השנייה, כדי לשמור עליה מהפגזות, שוב פעולה שעשו הנזירים הפרנציסקנים.

בית הטבילה האריאני, בצורת מתומן, הוא זכר לתקופה שבה הזרם האריאני עדיין היה מוכר ע"י הכנסייה הקתולית. לאחר שהוקע ממנה, הפכה הכנסייה להיות קתולית. במשך מאות שנים היתה הכנסייה רכוש פרטי עד העברתה לממשלת איטליה ב-1914. במלחמת העולם השנייה הופצץ בית הטבילה ובין ההריסות התגלו קירות נוספים שהיו שייכים למבנה. מעניין לראות, בפער של 50 שנות בנייה מבית הטבילה הניאוניאני, את ההבדל בהצגת ישו אשר נמצא במרכז הפסיפס. כאן הוא צעיר וללא זקן, לעומת דמותו כמבוגר יותר בבית הטבילה האחר.

גם בית הטבילה הזה הוא אחד מהעתיקים בעיר. המבנה הוקם כנראה על שרידי בית מרחץ רומי ואת שמו, נאוניאנו (Neoniano), קיבל מהבישוף שהורה לבנותו – נאון. בבית טבילה זה בולט מאוד ניגוד הצבעים החריף בתקרה המהממת, בה נראה ישו (זקן מפסיפסים אחרים) טובל בנהר הירדן לצד יוחנן המטביל ומסביבם שתי תהלוכות קדושים ושליחים הנעים בכיוונים מנוגדים עד שלבסוף ניפגשים. הצמחים המופעים בפסיפס אופיניים לאומנות הנוצרית המוקדמת.