קו החוף האמלפיטני – אתרים ואטרקציות שחובה לראות

התחנה הראשונה בשרשרת העיירות הקסומות לאורך הקוסטיירה אמלפיטאנה. נמצאת 3 ק"מ מסלרנו, בירת הפרובינציה. גולת הכותרת שלה היא הקרמיקה, והיא מהווה מרכז יצור היסטורי של אומנות זו. לאחר הירידה בדרך המתפתלת מטה מהכביש הראשי, כדאי לנצל את התצפית המרשימה מפיאצה מטאוטי (Piazza Matteotti) כדי לחוש את האווירה עם הים ורכס ההרים הצמוד לו. לאחר מכן כדאי לשוטט ברחוב הראשי, Corso Umberto I אשר מלא בחנויות וסדנאות קרמיקה, להביט על הקירות המעוטרים באריחים צבעוניים המתארים סצנות מהווי החיים המקומי ואפילו להעז ולהיכנס לאחת החצרות הפתוחות ולהתרשם מהיופי. לא לפספס גם את כיפת הכנסייה המקומית Chiesa di San Giovanni Battista המחופה באריחי מאיוליקה.

עיירת דייגים קטנה המשתרעת מהחוף לתוך ההר, מונטה פאלריו. גם בה ניתן להתרשם מייצור הקרמיקה אליו מתווספות גם חגיגת הטונה השנתית, מבצר עתיק ומעדן הסרדינים. חובבי הטיולים יכולים לנצל את הביקור בתצפית וטיול רגלי להר פאלריו Monte Falerio (מסלול קשה). לאחר מכן אפשר להתענג על מנת טונה באחת מהמסעדות בעיירה שפעם בשנה מתקיימת בה חגיגת דיג מיוחדת של דג זה. שמה של העיירה נגזר כנראה מהמונח הלטיני לדיג הטונה. בהמשך כדאי לבקר במבצר המקומי מהמאה ה 13 המשמש היום כמוזיאון.

שתי עיירות שרק משמם אפשר לתאר אותן כאחיות. המרחק ביניהן הוא קילומטר אחד. הראשונה מכיוון סלרנו היא Maiori האחות הגדולה שבה חוף הים הגדול ביותר לאורך קו החוף האמלפיטאני, ואחריה Minori שכשמה, היא האחות הקטנה שבעברה היתה מחסן הנשק של הרפובליקה האמלפיטאנית. במרכזה של Minori, בין בתי המקומיים, אפשר לבקר בוילה רומאית עתיקה הפתוחה לציבור, ובכנסיית Basilica Romana di Santa Trofimena. ב Maiori תוכלו להנות בעיקר מחופים חוליים גדולים, שרותי חוף מסודרים ואם חשקה נפשכם בטיול, טפסו לשרידי המגדל במעלה ההר.

בראוולו חייבים לבקר. המיקום שלה פשוט מושלם לתצפית נוף מהיפות שיש באזור, ואולי בכל איטליה. נוסדה במאה ה-5 כמקום מיפלט מפשיטות הברברים עם נפילת האימפריה הרומית. במאה ה-9 ניקשרה לרפובליקה הימית של אמלפי. עם ההגעה לכיכר המרכזית, פיאצה צ'נטרלה (Piazza Centrale) כדאי להיכנס לאחת משתי הווילות הידועות, וילה רופולו (אשר הכניסה אליה מהכיכר), הצופה על מיפרץ סלרנו ולה גן מרהיב הפורח כמעט כל השנה. הוילה מארחת בחודשי הקיץ את "פסטיבל וגנר", פסטיבל למוסיקה ואומנות. הוילה השנייה היא וילה צ'ימברונה שאליה יש ללכת כברת דרך בסמטאות ראוולו. לוילה מרפסת תצפית המכונה "הנוף לאינסוף" שהינו מרהיב ומשאיר את המבקרים פעורי פה. אל תוותרו!

במרחק קצר מאוד מאמלפי, נמצאת אטרני המחוברת לעיר המרכזית הן פיזית והן היסטורית. שוכנת ממש על הים, בין גבעת סיוויטה לגבעת אוריאו, לאורך עמק נהר דרגונה. טיול בסמטאותיה יוביל אתכם לפיאצה אומברטו  (Piazza Umberto I) עם בתי קפה ומסעדות ומעבר מקורה לים. כדאי לבקר גם ב La Collegiata di S. Maria Maddalena שנבנתה במאה ה-13. הכנסייה נבנתה לזכר הקדושה ששחררה את התושבים מקומץ מלחים שנישלחו ע"י הנורמנים במאה ה 12 להעניש את אטרני כי צידדו באפיפיור במאבקו באימפריה. מרחבת הכניסה לכנסייה נפרש נוף קסום ובעיקר בעת השקיעה עם השתקפות השמש על פני הים.

בירת קו החוף האמלפיטאני. למביטים על המפרץ הקטן קשה להאמין שהמקום היה מרכזה של רפובליקה ימית מצליחה ושליטת הסחר בים התיכון בין 839 ל 1200 לערך. בעונות הקיץ אמלפי מלאה בתיירים הנהנים משלל חנויות המזכרות, בתי עסק המייצרים לימונצ'לו ומזמינים לטעימות, גלידריות, מסעדות דגים ופיצריות. על הכל חולשת הבזיליקה היפיפייה, מקודשת לאנדראה הקדוש שפסלו ניצב במרכז מיזרקה בלב הכיכר, שממנה מוביל גרם מדרגות מרשים. פסיפסים מוזהבים מעטרים את חזיתה ובתוך הכנסיה אוצרות מרתקים. עלו ברחוב המרכזי של אמלפי, עד לסופו ותחושו במעט השקט שאמלפי אוצרת בתוכה לאחר שכל התיירים עוזבים אותה.

שמה של פוזיטאנו יצא למרחוק. מעיירת דייגים קטנה ונסתרת הפכה פוזיטאנו לאתר מבוקש בכל העולם. היא שוכנת במרכז קו החוף, ובתיה בנויים על מורדותיהן של שתי גבעות. הירידה אל סמטאותיה היא רגלית. אפשר להתחיל אותה כבר מנקודת התצפית העליונה (La Madonnina) ולעבור דרך מספר גרמי מדרגות, ובתים צבועים לבן ובכך לחוש את האווירה המקומית. אפשר גם להגיע לנקודה בה עוצר האוטובוס הציבורי, תחילת רחוב כריסטופרו קולומבו ולהתחיל צעידה רגלית עד הכנסייה המקומית Chiesa di Santa Maria Assunta ומשם לרדת עד לחוף הים (Marina Grande). לאורך הסמטאות חנויות המציעות ביגוד ותיקי בד אופייניים, מעדניות ומאפיות המזמינות כל אחד ואחת להנות מקפה, מיץ תפוזים סחוט או גלידה מקומית. פוזיטאנו היא חלום עלי אדמות.

מערת האיזמרגד ב'קונקה דאי מאריני' היא תופעת טבע שכדאי לעצור בה, לרדת במעלית ולהנות משיט קצר במערה שבה המים מקבלים צבע איזמרגד מדהים ביופיו. המילה Conca -אגן- מתאימה לעיירה בגלל המיקום שלה, מעין בליטה מקו החוף בצורת אגן שהיתה ליעד עבור דייגים בעבר. מחוברת אליה בליטה נוספת Capo di Conca,  ארוכה יותר בצורתה עליה נבנה מגדל.

על Furore אומרים שזו ה'עיירה שכלל לא נמצאת' “il paese che non c’è”  ועדיין היא נחשבת לאחת הפינות היפות בקו החוף בזכות הפיורד שלה.  כל מי שנוסע בדרך הנוף המדהימה ss163 חולף מעל גשר ורואה, במבט אל תוך ההר, פיורד מקסים עוצר נשימה, שבו גם חוף רחצה צר מאוד לצד מספר בתים, עצי זית, גפנים ואווירה מיוחדת במינה. אל החוף, כמובן, אפשר להגיע רק ברגל, דרך כמה גרמי מדרגות היורדים מהכביש הראשי. בקיץ מתקיימת תחרות שנתית בחוף הרחצה הצר והקטן, של קפיצות למים מהגשר שגובהו 28 מטר.

קבוצת איים קטנה בין האי קאפרי לבין פוזיטאנו הכוללת את Gallo Lungo, La Rotonda e La Castelluccia. האגדה מספרת שזה היה ביתן של הסירנות על כן הוא נקרא גם Le Sireneuse. המקום נחשב לשמורת טבע, ונמצא בבעלות פרטית של ג'ובאני רוסו מלונאי מסורנטו. האיים נרכשו בשנת 1988 על ידי הרקדן הרוסי רודולף נורייב, שבילה כאן את שנות חייו האחרונות. ניתן לצפות בארכיפלג מהיער הזעיר על קו החוף או לשחות במים שמסביב.