בלוג התיירות הגדול והמקיף בישראל לנוסע העצמאי לאיטליה
מבית סולו איטליה

על גבול גן העדן - Val Pusteria

עצור גבול לפניך!  אתה באיטליה ואוסטריה שני צעדים ממך.
אבל אם התבקשתי לעצור אני עוצר.
לא לרגע אחד. למספר ימים.
כן, לפחות שבוע.
עמק פוסטריה או ואל פוסטריה (Val Pusteria) באיטלקית, או פוסטרטאל (Pustertal) בגרמנית – בשפה המקום.
שפת המקום…כן, העמק הירוק והצפוני ביותר בגבולה של איטליה משמר עדיין, וע"פ חוק, את שפת המקור – גרמנית. יותר מכך, הוא אחד מכמה עמקים בודדים בצפון שאפילו משמרים שפה נוספת, עתיקה יותר,  לאדין, (Ladin) אשר אין קשר ללאדינו הספרדית. לאדין שהיא שילוב של לטינית עם שפת המקומיים לפני כ- 2000 שנה.

הנוף, האוויר, הקצב, איכות החיים, השקט, השלווה, הארוחה והמלון.  נהר זורם כמעט בכל מרכז עיירה, גרניום פורח בעציצים ופטוניה שנשפכת מאדניות המרפסות, מציבים בעיניך את החלום והתגשמותו. כאן אני רוצה לחיות.

שמות העיירות, התפריטים במסעדות, שמות משפחה של מקומיים יעידו:
הם קודם כל אוסטרים, לפני בכלל שהם תושבי איטליה. "הגרמנים הם אבות אבותינו…" כך הם יאמרו. למרות שמיסים משלמים התושבים לאיטליה, ואת התקציב המיוחד, הניתן לכל מחוז אוטונומי באיטליה, הם מקבלים מהממשלה ברומא (תקציב לתושב, שהינו פי 3 מתקציב עבור כל תושב איטלקי שאינו במחוז אוטונומי כזה. ישנם 5 מחוזות כאלה באיטליה) – הם מרגישים אוסטרים גרמנים.

ועדיין, מעבר לבעיות הזהות של תושבי המקום, כל האזור הוא גן עדן או לפחות הכניסה לגן עדן.

כדי להגיע למקום הנפלא הזה, נוסעים באוטוסטראדה A22 לכיוון אוסטריה. מעט לפני הגבול יוצאים ביציאה Bressanone Val Pusteria. הדרך מתפתלת אט אט, עוברת בסמוך לטירה מחודשת Mühlbacher Klause
וכעבור כ-20 דקות תגיעו לבירת העמק הלא היא העיירה ברוניקו Brunico (או בגרמנית Bruneck).
עיירה לא גדולה שמרכזה העתיק משמר עדיין את אותו מבנה מאז הוקמה במאה ה-13 ע"י הנסיך הארכיבישוף ברונו פון קירכברג (Bruno von Kirchberg ומכאן שמה). שני שערי כניסה בקצה הרחוב ופתחים דומים בצידי הרחוב מובילים לשתי שורות בתים, היוצרים מדרחוב מהנה לטיול, הפסקת גלידה וקפה ושיטוט בחנויות ארוכות, זכר לבנייה הצפופה והצמודה. בקצה המדרחוב ניתן לבקר במבצר המקומי (Castello di Brunico) שכיום מהווה את אחד מששת המוזיאונים המספרים את סיפור הרי האלפים באיטליה ובכלל.
לפני שתמשיכו בעמק תוכלו לעלות ברכבל לאתר plan de corones (או בגרמנית Kronplatz). אתר מדהים ממנו נשקף נוף יפיפה ועוצר נשימה גם בקיץ וגם בחורף.
https://www.kronplatz.com/it/il-plan-de-corones

ביציאה מהעיר, לכיוון צפון מזרח, ניתן לעצור במוזיאון האתנוגראפי של העיירה תיאודונה (Teodone).

המוזיאון, נותן מענה לשאלות שעולות לא פעם במהלך טיול באזור זה: כיצד חיו כאן אנשים? איך חיים בחורף מושלג? כיצד הם קוצרים או בוצרים במדרונות ההרים? במה משחקים הילדים שנשארים זמן רב בבית במהלך החורף? ועוד.
המוזיאון נחלק לשלושה מתחמים:
בניין בן 2 קומות המספר את סיפור משפחות האצולה של העמק וצורת החיים בבתי אבן.
מבנה שני הבנוי מעץ, גם כן עם 2 קומות ובו כלים, ציוד, תמונות והמחשות של עבודת האיכרים.
והאזור השלישי, שהינו חצר המוזיאון, הוא אזור ענק שבו מספר מבני עץ טיפוסיים לאזור, אליהם ניתן להיכנס ולהבין כיצד חיו אנשי הכפר. שילוב של חדרי שינה, מטבח, סלון, מגורי חיות ומחסני חציר-  כולם במבנה אחד.
המוזיאון נותן תמונה מעניינת על חיי המקומיים בעבר.
https://www.volkskundemuseum.it/it/

VAL PUSTERIA

בקצה השני של העמק, מרחק חצי שעה נסיעה,  שוכנת העיירה סן קנדידו San Candido.
במרכז העיירה הכנסייה העתיקה ביותר בעמק , הקולג'טה די סן קנדידו, שתחילת בנייתה במאה השמינית וסיומה במאה ה-13. מקיף אותה בית קברות ייחודי וצבעוני, של תושבי המקום. כאן יודעים היכן להיקבר. מבנה הכנסייה מאבן, הפרסקאות שבפנים, והקריפטה הפשוטה מצדיקים עצירה לביקור בה.
בעיירה עצמה חנויות, בתי קפה, מסעדות מקומיות ואווירה דרום טירולית טיפוסית.
כדי לענות על צרכי ילדים כדאי גם לעלות ברכבל להר שמנגד, רכס הרי באראנצ'י (Baranci), עד לבית הקפה בגובה 1635 מ'. זוהי פינת טבע קסומה המאפשרת טיול רגלי, לא קשה, בתוך יער קטן וכמה מתקני שעשועים לילדים. את הדרך למטה ניתן לעשות בעזרת מגלשת הרים חוויתית.
https://www.dolomiti.it/it/famiglia-e-bambini/fun-bob-ai-baranci-a-san-candido

במרחק קצר כדאי לבקר גם באגם בראייס ׁ(Lago di Braies).
מהדרך הראשית של העמק ss49, בין בעיירה וילאבאסה (Villabassa) לעיירה מונגאלפו- טסידו (Monguelfo-Tesido) יוצא כביש דרומי המוביל לנגיעת טבע קסומה, אגם בצבעים מרהיבים, בין רכסי הרים, מוקף בעצים מחטניים, אשר אפשר לטייל בו במסלול היקפי של כשעתיים בהליכה איטית ומרוממת רוח, ולקנח בפיקניק לארוחת צהריים. הגשמת הפנטזייה בחופשה.

ואם החלטתם לעצור במסעדה מקומית להפסקת צהריים או ערב, נסו את הקנדרלי (Canederli) המקומיים, שהן כופתאות ירקות או גבינה, או בקשו צלחת גבינות מקומיות כמו הפורמאג'ו די מונטניה די ססטו (Formaggio di montagna di sesto), וכמובן את הקינוח המקומי שטרודל תפוחים.

העיירות דוביאקו (Dobbiaco או Toblach בגרמנית), וססטו ( Sesto או Sexten בגרמנית) שוות גם כן עצירה ולו קלה, כדי להמשיך לנשום את אוויר הפסגות ולצפות בשילוב הטבע ומעשה ידי האדם.
בעיירה Dobbiaco תוכלו לבקר במלון גראנד הוטל, אשר בו גם אולם קונצרטים ע"ש גוסטאב מאהלר, המלחין האוסטרי המחונן. 

המלצה למלון מפנק במיוחד: https://www.badmoos.it/it/
ספא משובח, נוף מדהים, מסעדה מהטובות שיש עם בופה עשיר, בריכה מחוממת, שחצייה פנימי וחצייה טובלת בין ההרים. אמנם נמצא בקצה העמק ומצריך רכב, אבל התמורה שווה ביותר!

ואם תרצו דווקא ללון בעיר נסו את https://www.hotelpost-bruneck.com/de/hotel- post.html במרכז העיירה מרחק הליכה מהמדרחוב, חנויות, בתי קפה וברים לצאת אליהם בערב.

מחפשים מה לעשות עם המשפחה בדולומיטים? קבלו מסלול מושלם לחוויה משפחתית: 
 מסלול מומלץ בדולומיטים למשפחות

בואו נשאר חברים

רוצים לקבל מסלולים, המלצות והטבות בלעדיות ישירות למייל או לווצאפ?