בלוג התיירות הגדול והמקיף בישראל לנוסע העצמאי לאיטליה
מבית סולו איטליה

10 טעויות נפוצות בבישול פסטה

10 טעויות נפוצות בבישול פסטה

אצלנו האיטלקים אוכלים כל הזמן פסטה. בכל צורה, בכל מצב. אצל אמא בבית יש מזווה אחד גדול שמלא רק בפסטה מכל הסוגים והמינים.

גם בישראל אין בית או משפחה שלא מבשלים פסטה לפחות פעם אחת בשבוע. אז אחרי אלפי שעות בישול של פסטה, ריכזנו לכם את כל מה שלא נכון לעשות או אם נהיה נוקבים יותר  – אסור לעשות – בבישול של פסטה + טיפ למה כן ורצוי לעשות בסוף עם הרוטב.

נ.ב. באיטליה, הפרה של אחד מהכללים האלה, יכולה להסתיים בעונש הרבה יותר מסתם בידוד של 14 יום…

אז קדימה. 

10 טעויות בבישול של פסטה שממחר בבוקר אתם נמנעים מהם:

1. משתמשים בכל סוג של פסטה – לא משנה איזה

ממש לא נכון. חשוב! לא להתפתות לאריזות פסטה ירוקות או אדומות שעולות 3 ב 10! רובן אינם מיוצרות באיטליה ואיכותן פחותה אם לא לומר דוחה.

תשקיעו עוד שקל או שניים (גם כאן תמצאו מבצעים) וקנו את אלה של BARILLA, DE CECCO, MOLISANA,  REGGIA   – במילים אחרות – ודאו שמיוצרת באיטליה.

2. משתמשים בסיר קטן

פסטה צריכה סיר גדול כדי שיהיה לה מקום לשחות ולהתרכך כמו שצריך. לכל 100 גרם פסטה יש למלא ליטר מים…. אם אין לכם סיר גדול, תקטינו את כמות הפסטה שאתם מכינים. עד כדי כך. תנו לה לנשום לכל הרוחות.

3. מכסים את הסיר עם מכסה לאורך כל הבישול

טעות – המכסה משמש רק להאצת הרתיחה של המים והוא מוסר מיד לאחר הכנסת המלח.

4. משתמשים במלח דק ומיד מתחילת הבישול

טעות – במלח גס יש יותר יוד שחשוב מאד לגוף ופחות נתרן כלורי שכדאי לצמצם בכמותו, מאשר במלח הדק. כמות ? 7 גרם לכל 100 גרם פסטה. את המלח מוסיפים רק שהמים רותחים ומייד אחרי זה את הפסטה. הכנסת מלח שהמים קרים תעכב את תהליך הרתיחה.

בן אדם מוסיף מלח גס לסיר מים רותחים

5. שוברים את הפסטה כי היא לא נכנסת לסיר

טוב, זה כבר ברמה של פשע. מאיפה הרעיון הנבוב הזה ? למה ? מדוע ? לשם מה ? מניחים את הפסטה  AS IS במים הרותחים. לכן יש חשיבות לסיר גדול שיכול להכיל את כל הפסטה על כל אורכה ורוחבה, ולא למחבת נמוך.

6. צופים באיזה סדרה בטלוויזיה תוך כדי שהפסטה מתבשלת

היזהרו: לא נוטשים את הפסטה וחוזרים למטבח אחרי רבע שעה. זה מתכון בדוק לקבל פסטה SCOTTA – רכה מידי. לכל סוג של פסטה יש את זמן הבישול המדויק שלה ואם תוציאו אותה בזמן היא לא תידבק לכם. אף פעם. דקותיים לפני סיום זמן הבישול הרשום, מומלץ לשלוף אחד או שניים ולבדוק מה המצב.

7. שמים שמן בפסטה

מי המציא את זה ? אולי אותו אחד שהסכים שקטשופ יכול להיות תחליף לרוטב עגבניות או אולי הבן דוד של ההוא משנות ה 70 שהמציא את שיטת זריקת הפסטה על הקיר. עד היום הוא יושב על זה…

חזרה לשמן:  "כדי שלא תידבק הפסטה" עונים לי. תוציאו את הפסטה בזמן והכל יהיה בסדר.

8. מבשלים את הפסטה בדיוק לפי הדקות המצוינות על האריזה

פסטה צריכה תשומת לב. גם אם כתוב לדוגמא 8 דקות, אף פעם אל תסמכו על מה שכתוב. זו בדרך כלל המלצה שתלויה באין ספור פרמטרים שלא תמיד באים לידי ביטוי אצלכם במטבח (גודל סיר, כמות מים, כמות פסטה, כמות מלח וכו'). סמכו רק על עצמכם. לכן לא עוזבים מטבח שמבשלים פסטה. אם למשל רשום 8 דקות, כבר אחרי 5 דקות תתחילו להוציא פסטה אחת או שתיים. תנגסו. תטעמו. תבדקו כמה הפסטה היא AL DENTE  = לפי השן (ולא AL DANTE  שבכלל היה משורר מהמאה ה 13).  תחליטו אתם כמה אתם אוהבים את זה קשה. וטיפ חשוב – תמיד תוציאו אותה מהמים קצת לפני כמה שאתם אוהבים אותה בסופו של דבר בצלחת. עם כל האדים הפסטה ממשיכה להתרכך גם אחרי הוצאתה.

https://www.cooksillustrated.com

9. שוטפים את הפסטה אחרי שמסננים אותה

טוב, זה באמת שיא השיאים. זו כבר ממש התעללות. למה לשטוף ?

"כדי שלא ידבק…." עונים לי הפושעים.

ממש ממש מיותר. כמו בסעיפים 7  ו- 9 , מוציאם בזמן את הפסטה והיא לא תידבק.

10. הפסטה מחכה לרוטב…

את זה אני מבקש לשנן כל בוקר וכל ערב: לעולם ועד!!! הרוטב תמיד מחכה לפסטה !! אף פעם לא להיפך.

רטבים הכי נכון להכין הרבה לפני או אפילו יום קדם אבל על זה נספר בפוסט אחר.

הנכון ביותר הוא להוציא את הפסטה דקה לפני שאתם מרגישים בשן שזה זה, להעביר אותה ישירות למחבת הרוטב, להוסיף קצת ממיי הבישול, ולחבר בין הרוטב לפסטה, להקפיץ, עד לרמת ה'אל דנטה' המושלמת עבורכם.

פסטה בסיר בזמן בישול לצד רוטב עגבניות

זהו – מרגע זה, תקרא כל אם עבריה (או אב עברי), תפנים, תיישם ותשתף את חברותיה….(והוא את חבריו).

ואחרי כל ה"מה לא" – קבלו טיפ טעים למה מותר לעשות עם הרוטב של הפסטה:

באיטליה לא זורקים כלום. גם לא את הרוטב שנשאר בצלחת או במחבת… באיטליה כולה, לא משנה איזה מחוז, בסיום הארוחה, מנגבים את הרוטב עם לחם. הם מכנים את הפעולה הזו SCARPETTA.

הנשים ביניכן מיד מזהות את המילה SCARPA – נעל. ואכן, פשפוש במקורות המילה מעלה כמה סברות:

הראשונה: אחיזת הלחם ביד ופעולת הניגוב מביאים את הלחם לצורה של נעל. האמת,  חלש.

השנייה: ניגוב הלחם ברוטב משול לגרירת עקב הנעל באדמה. משתפר..

השלישית: שיבוש של המילה SCARSETTA – נדיר – שבאה להסביר שהעניים הסתפקו בכל מה שנתנו להם. גם אם זה היה רק רוטב. האמת, זה כבר הרבה יותר מסתדר עם הפעולה עצמה.

Buon Appetito a Tutti Voi 

בואו נשאר חברים

רוצים לקבל מסלולים, המלצות והטבות בלעדיות ישירות למייל או לווצאפ?