יצירת מופת נוספת של הגותיקה הטוסקנית. תחילת העבודות היו ב 1196, סיומן ב 1215 עם שלבים נוספים של שיפוץ בהמשך. במאה ה-14 היה תכנון להגדיל אותה ולהפוך את אולם התווך המרכזי, לאולם הרוחב. את פרי התכנון הגרנדיוזי אפשר לראות בצד ימין של המבנה הנוכחי, כאשר מביטים על סדרת הקשתות הגדולה האטומה בחלקה. המגפה השחורה חיסלה את מימוש החלום. מה שקיים היום הוא לחלוטין בגדר יצירת מופת. צריחים קטנים, פסלים, פסיפסים מרהיבים, חלון רוזטה מוקף בפסלי נביאים ופילוסופים- כל אלה יוצרים מראה אדריכלי מרתק. פנים הכנסייה עשיר לא פחות. עמודים בצבעי שחור ולבן, תקרה כחולה זרועה בכוכבים, רצפת שיש מעוטרת ב 56 סיפורים מהברית החדשה והברית הישנה, דוכן מטיף מרהיב (מעשה ידי ניקולא פיזאנו), ובצד שמאל דלת המובילה אל ספריית פיקולומיני (Libreria Piccolomini), אותה ייסד האפיפיור פיוס השלישי ובה ציור הקיר מעשי ידי הצייר פינטוריקיו.