פיאצה גאריבלדי עברה לאורך השנים מספר שינויים וחילופי שלטון שמה כיום ניתן לה בשנת 1893 כאשר פסלו של הלוחם הגדול ג'וזפה גאריבלדי, מאחד איטליה, הוצב במרכזה על חשבון פסל אחר שהוצב על ידי שליטי משפחת בורבון. ראשיתה בתקופה הרומית כאשר הקונסול אמיליו לפידוס, יצר את הדרך הראשית במחוז – ויה אמיליה ו'פורו' הרומאי. בימי הביניים היה זה מרכז החיים היומיומיים והכלכליים בכיכר הגדולה Piazza Grande. החל מהמאה ה-13 נוספו מבני הממשל: פאלאצו דל קומונה (Palazzo del Comune) הרנסנסי בחלקה הדרומי, ומעט מאוחר יותר ארמון השליט (Palazzo del Governatore) בצד הצפוני שבולט בזכות המגדל הבארוקי שבמרכזו עם הפעמון ושתי מרידיאנות על קירותיו. במאה ה-18 ארכיטקט צרפתי שהוזמן ע"י פיליפ הראשון מבורבון עיצב שוב את הכיכר והתווספה כנסיית סן פייטרו (Chiesa di San Pietro) שחזיתה הניאו קלאסית מופנית לכיכר. כיום בכיכר בתי קפה ומסעדות והיא ליבה הפועם של העיר. כאן נפגשים, כאן אוכלים, כאן נחים, כאן חולפים על פני אחרים, כאן נושמים את פארמה.
