מה לא נכתב על המחוז הזה? המון ספרים שמספרים על החלום.
על הגבעות, על האומנים, על פירנצה, על יין, על פסלים, על תככים, על אטרוסקים, על.. על… בכולם מככב המחוז האלמותי ובין היפים באיטליה.
יצירת המופת חיי מיכלאנג'לו הינה ביוגרפיה של האמן הנודע מיכלאנג'לו, אך יותר מכך, זהו סיפורה של תקופת הרנסנס באיטליה בכל הדרה. אירווינג סטון מתאר, דרך עיניו של מיכלאנג'לו, את עולמן של פירנצה ורומא בעת ההיא: מלחמות, מזימות דתיות, והאמנות הנפלאה שנוצרה בתקופה זו.
הספר מציג דיוקן משכנע של אהבותיו המסוכנות ומלאות התשוקה, הדחף הבלתי נשלט וההכרחי ליצור והזעם הדתי שמתוכו העניק מיכלאנג'לו לעולם את יצירות האמנות הטובות ביותר שלו
פרנסיס מאייס, משוררת ועיתונאית נודעת, אשפית בישול לאניני טעם פותחת בפנינו שער לעולם חדש ומופלא כאשר היא רוכשת ומשקמת בית עתיק ונטוש בחבל טוסקנה הנודע ביופיו הנדיר. בשפה חושנית ומסעירה היא מובילה אותנו וחושפת בפנינו טפח אחר טפח, בקצב שבו גילתה היא את היופי ואת הפשטות של החיים באיטליה בספר שכולו יופי. תוך כדי המסע אנו זוכים במרשמים נפלאים של המטבח הטוסקני. מאייס כותבת על הטעמים ועל המנעמים של חבל ארץ זה בצורה מעוררת תיאבון ובתשוקה. הספר מצליח להדביק אותנו ב"שגעון טוסקנה" ומשתפת אותנו בחוויה והוא חגיגה לכל החושים. "ספרות מסע מתוך הכורסא במיטבה" בוק ליסט "זוהי חגיגה מתמשכת של חדוות החיים האיטלקית…מפתה ומלא חיים… ספר שטוב שיהיה ליד המיטה כדי להפליג איתו בימי החורף אל עולם קסום…" ניו יורק טיימס הספר זכה להצלחה מסחררת בארצות הברית, הוענק לו פרס "ספר השנה של הניו יורק טיימס" והוא תפש את המקום הראשון ברשימת רבי המכר זמן רב ולו בזכות יכולתו להעניק לנו, הקוראים, את התחושה שגם לנו בית בטוסקנה.
"הכיפה של ברונלסקי" גם בעידן זה של גורדי שחקים נישאים והיכלי ספורט ענקי קמרונים יש לקתדרלה של פירנצה, עם כיפת הלבנים האדומות האדירה שלה, הכוח להדהים. קוויה האלגנטיים ואצילותה מסתירים את העמל המפרך, הגאונות הטכנית והמאבקים היצריים שהושקעו ביצירתה. במשך יותר ממאה שנה אחרי התחלת בנייתה ב1296 – , נתפסה הכיפה שבה רצו פרנסי העיר, כבלתי ניתנת לביצוע בגלל גודלה העצום. כאשר הושלם האתגר האדריכלי הגדול ביותר של זמנו, בשנת 1436, כונתה הכיפה אחד מפלאי העולם. עד היום היא הכיפה הרחבה והגבוהה ביותר שאי פעם נבנתה. הספר הכיפה של ברונלסקי מגולל את הסיפור יוצא הדופן של הקמת הכיפה, מרגע היוולדה במחשבת מתכנניה ועד הקדשתה, ושוזר בו את עלילת חייו של בונה הכיפה, האדריכל המבריק וההפכפך פיליפו ברונלסקי, אשר עם תחילת העבודה הוכרז כמשוגע והוכר כגאון עם השלמתה. חייו היו תערובת של אמביציה, המצאתיות, תחרותיות ותככים – דרמה אנושית על רקע המגפות, המלחמות, המאבקים הפוליטיים והתסיסה האינטלקטואלית של פירנצה בימי הרנסנס – אותה תקופה נהדרת, שהכיפה היא אחד מסמליה הנפלאים ביותר.
הנזירה מריה צ'לסטה היתה הבכורה מבין שלושת ילדיו הלא – חוקיים של גלילאו גלילאי.
כהיותה בת שלוש – עשרה מסר אותה אביה למנזר ליד פירנצה, שם בחרה לעצמה את הכינוי "צ'לסטה" – מלשון "שמימי" – כמחווה לעיסוקו של האב, ושם חיתה עד מותה בגיל 34.
מריה צ'לסטה היתה היחידה מילדיו ששיקפה את גאונותו, חריצותו ורגישותו, ובשל תכונות אלה הפכה להיות אשת – האמונים שלו.
התמיכה האוהבת שהשפיעה על אביה, היתה לו מקור הכוח הגדול ביותר לאורך השנים היצירתיות והסוערות ביותר בחייו.
בספר בתו של גלילאו מתארת דווה סובל, באופן חי ורוטט, את אישיותו של גלילאו גלילאי (1642 – 1564) – המדען הגאוני והנועז ביותר של זמנו – על גילוייו המדעיים, אמונתו ומאבקו הכואב עם הכנסייה הקתולית והאינקוויזיציה שלה.
הספר זורה אור על דמותה מלאת הרגש והחוכמה של בתו, שאותה תיאר גלילאו במילים "אישה בעלת שכל מושלם, טוב – לב נדיר ואהבה אלי". דווה סובל רוקמת את סיפור הקשר המיוחד בין הבת לאביה מתוך מכתביה של הנזירה מריה צ'לסטה, שאותם תירגמה מאיטלקית בעצמה, וסביבו היא מציירת בצבעים דרמתיים את עולם הפוליטיקה, הדת והתרבות של פירנצה כימי בית מדיצ'י ורומא האפיפריורית במאה השבע – עשרה, את התהפוכה ההומניסטית של התקופה, את מגפת הדבר ומלחמת שלושים השנה, ואת האדם שניסה לפשר בין השמים שנראו לו מבעד לטלסקופ שלו לבין שמי האל כקתולי מאמין.
בתו של גלילאו הוא סיפור בלתי נשכח ונוגע ללב המשלב דרמה אנושית יחד עם הרפתקה מדעית.
הרנסנס הפיורנטיני מעלה בעיני רוחנו תמונות של ציורי קיר יפהפיים ובנייני פאר, מעשה ידיהם של אמני העיר ואדריכליה. אבל לא פחות חשוב בתקופה זו היה תחום הרוח: היו אלה ציידי כתבי־היד של פירנצה, הסופרים, המלומדים ומוכרי הספרים של העיר, שהפריחו את האבק מעל אלף שנות היסטוריה, שימרו ספרות עתיקה והגו בדמיונם עולם חדש ונאור.
בלב הפעילות הזאת ניצב מוכר ספרים יוצא דופן: וֶספַּסיאנוֹ דָה בּיסטיצ’י. ספריו לא רק הכילו חוכמה עתיקה מאת אפלטון, אריסטו, קיקרו ועוד, אלא גם היו יצירות אמנות בפני עצמם, שהעתיקו סופרים מוכשרים ואיירו טובי המיניאטוריסטים. בין לקוחותיו היו אפיפיורים, מלכים ושליטים מכל אירופה, שביקשו להקים ספריות מפוארות להאדרת שמם.
מוכר הספרים מפירנצה הוא תיעוד מרתק של חברה אינטלקטואלית תוססת על רקע התהפוכות הפוליטיות והדתיות של הרנסנס. זהו גם שיר הלל לספר עצמו ולעוסקים ביצירתו, והוא עוקב אחר המעבר המהפכני מכתב יד לדפוס בימי חייו של אדם מיוחד אחד, ששמו נותר שכוח זמן כה רב: וספסיאנו, אחד מעמודי התווך האמיתיים של הרנסנס.
רוס קינג הוא מומחה ידוע לרנסנס האיטלקי. הוא חיבר ספרים רבים שהיו לרבי־מכר וזכו בתשבחות, וביניהם הכיפה של ברונלסקי, מיכלאנג’לו ותקרת האפיפיור, לאונרדו והסעודה האחרונה וכישוף מטורף: קלוד מונה וציור חבצלות המים. הוא מתגורר באנגליה ליד אוקספורד.
