בלב מחוז אמיליה רומניה, בעיר רג'ו אמיליה מסתתר מוזיאון קטן עם חותמת גדולה.
במקום הזה, בשנת 1796, הוחלט ונחתם בפעם הראשונה הדגל, שלימים יהיה הדגל האיטלקי.
עוד לפני גריבאלדי וויטוריו עמנואלה, באולם היפה עם יציעי העץ ושיש, הוחלט בפעם הראשונה ע"י ארבע ערי מדינה סמוכות שהיו אז הרפובליקה הצ'יזפאדנית: בולוניה, רג'ו אמיליה, מודנה ופרארה כי דגלם, בהשפעת המהפכה הצרפתית, יהיה מורכב משלושה צבעים.
ירוק – לבן – אדום.
הדגל כסמל למהפכה ולחירות, הובא לארץ המגף ע"י נפוליאון וצבעים אלה נבחרו ממספר סיבות:
הראשונה היא שהצבעים אדום ולבן היו צבעי הסמל העירוני של מילאנו (צלב לבן על רקע אדום) וירוק היה צבע החיילים העירוניים שלה. בתקופה זו שלט במילאנו נפוליאון וסחף אחרי צבאו את החיילים האיטלקים על מנת להדוף את האויב האוסטרי, נפוליאון נתן לחיילים האיטלקים דגל בעל שלושה פסים.
שנית, מאוחר יותר, הצבעים האלה יהיו צבעי הלגיונות האיטלקיים שאספו חיילים באזור אמיליה רומאניה ע"מ להילחם באוסטרים ולכן הסנאט של אותו אזור אימץ צבעים אלה לדגלו.
תחילה היו הפסים מאוזנים, לרוחב.
מאוחר יותר החלו הרפובליקות והמלוכות השונות לאמץ את הדגל עם שלושת הצבעים לדגלם כאשר כל אחת מוסיפה את סמלה על הדגל עצמו.
עם איחוד איטליה אומץ הדגל בתוספת הכתר כסמל בית המלוכה – סבויה.
לבסוף בשנת 1947 בחוקת הרפובליקה האיטלקית, לאחר סיום המלוכה בה, נכתב כי:
"הדגל של הרפובליקה האיטלקית הינו דגל שלושת הצבעים: ירוק, לבן , אדום בשלושה פסים אנכיים בגודל שווה"
משמעות שלושת הצבעים: ירוק: צבע השפלה שלנו. לבן: צבע הפסגות שלנו. אדום: הדם של הנופלים.
במהלך השנים דהו חלק מגווני הצבע והפכו לדומים לדגל אירלנד. לכן ב 2003 נקבעו גווני הדגל כירוק מגרש מבהיק, לבן חלבי ואדום עגבנייה.
תיקון מ 2006 הפך את הגוונים לירוק שרך, לבן בהיר ואדום ארגמן.
בעבר ציין פטריוט איטלקי פרנצ'סקו דאלאונאגרו את צבעי הדגל כלבן האלפים, אודם שני הרי הגעש וירוק ערבות לומברדיה.
בתקופת החלום לאיחוד היוו הצבעים את ההשראה הבאה: ירוק לתקווה, לבן לאמונה ואדום לאהבה.
המוזיאון מספר את ההיסטוריה של הדגל, קבלת ההחלטות, מסמכים מאותה תקופה ואף משלב דגלים אותנטיים שנמצאו מתקופות קדומות יותר של ערי מדינה בתקופת ימי הביניים.
כל אחד יכול לבחור מה צבעי הדגל עושים לו, אנחנו נגרה אתכם עם חמישה מאכלים על טהרת טריקולור:
סלט: הקפרזה המפורסם המורכב מגבינת המוצרלה, עגבניות ועלי בזיליקום.
ממולאים: עגבניות ממולאות עם אורז לבן ואפונה ירוקה.
פסטה: ריגטוני, עם עגבניות שרי, קישואים וצנוברים.
פיצה מרגריטה: עגבניה , מוצרלה, ובזיליקום.
קינוח: גלידת תות פיסטוק ולימון.
