נהיגה באיטליה היא חוויה מומלצת. השכרת רכב לנהיגה עצמית תוביל אתכם למקומות מיוחדים, פינות נוף ונקודות תצפית שלא תמיד תהיינה אפשריות בטיול מאורגן. כדי לנצל באופן מירבי וחיובי את הנהיגה באיטליה, כדאי ומומלץ להכיר את החוקים, הכללים וההנחיות, לא לקחת סיכון ולהכין מראש את כל הדרוש לשם כך.
רישיון נהיגה:
איטליה מכירה ברישיון הנהיגה הישראלי (פלסטיק). אך מומלץ בנוסף אליו להחזיק גם רישיון בינלאומי שמונפק בארץ בחברות ממסי או טלדור, בעלות של 8 ₪ ובתוקף ל 3 שנים (או עד מועד פקיעת תוקף של הרישיון הישראלי). את הרישיון הבינלאומי דורשות לא פעם חברות ההשכרה. לכן, כדי לא להיקלע למצב מביך, כאשר הטיול אשר לו חיכיתם הרבה זמן יתחיל ברגל שמאל- וודאו כי שני הרישיונות נמצאים ברשותכם. בכל מקרה, בדקו היטב את ביטוח הנסיעה שרכשתם כדי לוודא מה הן הדרישות לשכירת רכב כדי להיות מכוסים באופן מלא.
נהיגה באוטוסטראדה:
ראשית כדאי לדעת כי המונח אוטוסטראדה נולד באיטליה. שילוב המילים Auto (רכב) ו Strada (דרך) החלה בקטע הדרך שבין מילאנו לאגם קומו.
מערכת הכבישים הבין עירוניים האיטלקית נוחה מאוד, ומאפשרת מעבר מהיר בין שני יעדים רחוקים זה מזה בדרך בטוחה וקצרה.
האוטוסטראדות באיטליה מזמנות אליהן 3 כניסות שונות:
הראשונה:
Sistema autostradale chiuso השיטה הסגורה באוטוסטראדות– זוהי הדרך הנפוצה באיטליה. בכניסה לאוטוסטראדה עוברים דרך נקודת ביקורת עם מחסום, דרך חלון הרכב לוקחים כרטיס (עליו מצויינת הנקודה בה נכנסתם, תאריך ושעה) ואשר עליכם לשמור עליו היטב, ובנקודה אשר תצאו מהאוטוסטראדה, תצטרכו להשחיל את הכרטיס ששמרתם למכונה במחסום. כאן תשלמו על פי המרחק. שיטת התשלום: מזומן, אשראי או מנוי. שימו לב שקיים נתיב המיועד למנויים המסומן בשלט גדול ( TELEPASS על רקע צהוב). אין להיכנס אליו אם אינכם מנויים, כי הדרך להיחלץ ממנו היא רק ברוורס בין שאר המכוניות בתור.
בעמדות התשלום במזומן (שלט ובו ציור מטבעות ושטרות על רקע לבן) או באשראי (שלט ובו ציור כרטיסי אשראי עם רקע כחול והמילה CARTE) יש, כמעט בכולן, עמדה ממוחשבת. בחלקן עדיין ישנו עובד/ת שייגבה מכם את התשלום (יופיע ציור של כף יד עם כסף). המלצה למשלמים במזומן- השאירו לכם תמיד כסף קטן (מטבעות) זמין לתשלום.
סוג הכניסה השני:
Sistema autostradale aperto השיטה הפתוחה באוטוסטראדות – זוהי שיטה הקיימת במספר קטן של אוטוסטראדות באיטליה. כאן הגבייה היא מראש לקטע הספציפי בו תיסעו. במחסום הכניסה לקטע זה, תשלמו סכום קבוע ותקבלו אישור תשלום. גם כאן מסומנות בגדול צורות התשלום בכל אחד ממעברי הכניסה.
סוג הכניסה השלישי:
Free Flow זרימה חופשית – כשמה כן היא, ומוכרת גם בארץ בכביש 6. הכניסה לאותו מקטע היא בין מילאנו לשוויץ והיציאה ממנו היא ללא מחסומים, אלא רק בצילום מספר הרכב. דרישת התשלום תופיע באתר האינטרנט pedemontana.com וצריכים לשלם אותה תוך 15 יום.
חשוב:
חל איסור מוחלט על איסוף טרמפיסטים באוטוסטראדה.
עצירת חירום מותרת אך ורק במפרצים בהם יש סימון SOS הקיימים כל מספר קילומטרים.
באוטוסטראדה בעלת שלושה נתיבים, הנתיב השמאלי מיועד לעקיפה ולאלה הנוסעים מהר. הנתיב האמצעי מיועד לנהיגה במהירות ממוצעת או על פי מה שהוגדר. הנתיב הימני מיועד לאלה המעוניינים לצאת מהאוטוסטראדה ביציאה הקרובה או נהגי רכב כבד, או כאלה שמכל סיבה שהיא נוהגים באופן איטי מהמוגדר באותו כביש.
מהירות הנסיעה באיטליה:
חשוב להקפיד על מגבלות המהירות בשני הצדדים. זאת אומרת לנהוג במהירות המקסימלית המותרת, אך לא פחות. מהי המהירות המינימאלית בכל כביש וכביש?
אוטוסטראדה – 130 קמ"ש.
כבישים בין עירוניים ראשיים – 90-110 קמ"ש.
כבישים בין עירוניים משניים 90-70 קמ"ש.
כבישים עירוניים 50 קמ"ש.
אזורי מגורים 30 קמ"ש.
מצלמות המהירות AUTOVELOX "סבלניות" ל-5 קמ"ש יותר מגובה המהירות המותרת עד 90 קמ"ש ועד 5% מעל 90 קמ"ש.
בתנאים ייחודים, של שלושה נתיבים לכל כיוון + נתיב חרום לכל כיוון, יכולה המהירות המותרת להגיע גם ל 150 קמ"ש.
יש לשים לב היטב לשילוט בכל כביש.
מכמונות מהירות:
ישנן שתי שיטות לבדיקת מהירות נסיעת הרכבים באיטליה.
Autovelox e Telelaser שיטות אשר מודדות את המהירות ברגע נתון.
Tutor היא שיטה המודדת מהירות ממוצעת מנקודה אחת לשניה בטווח של בין 10 ל- 25 ק"מ.
באפליקציות הניווט הידועות (גוגל מפס או ווייז) מצוינים המקומות בהם יש מצלמות מהירות. ווייז מגדילה לעשות ומתריעה גם בכניסה לכביש בו יש מצלמת מהירות.
החוק האיטלקי מחייב לתת התראה על נוכחות מצלמה ע"י שילוט ברור, כמו גם מצלמה של משטרה ניידת.
כניסה למרכזי הערים ZTL:
פרוש ראשי התיבות ZTL הוא: אזור (Zona) תנועה (Traffico) מוגבל (Limitato) וזהו אזור המותר לכניסה רק לתושבי האזור המתוחם במצלמות ושלטים. השילוט יכול להיות אלקטרוני או שילוט נייח של עיגול לבן עם היקף אדום. כניסה לאזור זה ללא אישור תוביל לקבלת קנס.
כיצד אפשר להימנע?
– לפקוח עיניים היטב ככל שמתקרבים למרכז הערים.
– לבדוק לפני ההגעה בעזרת אתרים באינטרנט.
– וויז waze נכון לעכשיו היא האפליקציה היחידה שהוסיפה התראה לאזורים אלה.
– אם בית המלון שלכם נמצא באזור כזה, צרו קשר מראש עם הקבלה, שלחו את מספר הרכב כדי שיוכנס למערכת הממוחשבת.
היה וקיבלתם דו"ח? שלמו וסגרו חשבון. חבל ליצור ריבית ופיגורים. לעיתים אנשים מקבלים דו"ח בהפרש קטן של 10 דקות, בגלל שתי מצלמות שצילמו אותם.
מילאנו מיוחדת בשרות אשר היא נותנת ומאפשרת חניה באזור C (שהינו חלק מ ZTL) זאת ע"י רכישת כרטיס ב Tabacchi ושליחת מסרון עם מספר הרכב. הוראות ביצוע תמצאו באתר: https://www.comune.milano.it/servizi/area-c-acquisto-ticket-attivazione-ricarica<br>
חניה בערים:
איך יודעים היכן מותר לחנות והאם צריך לשלם? נעשה לכם סדר.
חניה המסומנת על הכביש בסימון לבן- זוהי חניה חינם, אך יתכן שמוגבלת בזמן. כיצד יודעים? בודקים את השלט המופיע ברחוב ובכל מקרה מסמנים את שעת תחילת החניה בשעון שמופיע על השמשה הקדמית.
חניה המסומנת על הרצפה בסימון כחול – ניתן להחנות בתשלום. עד מתי וכמה? בודקים שוב בשלטים המוצבים לאורך הרחוב או בתחילת אזור החניה. התשלום הוא ע"י מדחן, בו יש להקליד ראשית את מספר הרכב.
חניה המסומנת בצבע צהוב כתום ושילוב עם כחול- זוהי חניה לתושבי האזור בשעות מוגדרות, שוב לפי התמרור המוצב.
את הפתק המונפק במדחן יש להניח על לוח המכוונים בצורה ברורה (ולא על דלת הנהג כמו שנהוג בארץ).
חוששים לא להבין את הוראות המדחן? יש באפשרותכם להשתמש באפליקציה https://easyparkitalia.it/it אשר טובה לאיטליה ומדינות נוספות באירופה. עליכם להטעין מראש סכום כסף באשראי, ועם מציאת החניה לוודא, לסמן את מקומה באפליקציה וככה תחוייבו בהתאם למקום ולזמן החניה.
אפליקציה אחרת שפעילה בערים הגדולות בעיקר היא http://www.mycicero.it
בסופי שבוע, ברוב איטליה, החניה היא חינם, אך תמיד רצוי לברר לפני ולאשר את ה'מתנה' הזו.
ולבסוף, אל תתביישו לשאול מקומי (עובד בחנות סמוכה, עובר אורח) על כללי החניה במקום בו אתם שוהים. הם לרוב יודעים הכי טוב.
תשלום קנסות:
היה ואיתרע מזלכם ו'זכיתם' לקנס, המלצתנו – שלמו וסגרו עניין. את האתר לתשלום ניתן למצוא על גבי הטופס שישלח אליכם ישירות ואם לא שילמתם בשלב הראשון, הקנס ישולם דרך חברת ההשכרה (היא אגב, תגבה תשלום נוסף של כ-50 יורו על 'שרות' זה).
הקנסות נוטים לתפוח ולגדול אם לא משלמים, דוחים או שוכחים אותם.
בטיחות ברכב:
על פי חוק משנת 2006 כל אדם היושב ברכב בזמן נהיגה, הנהג והנוסעים עימו, מחויבים לחגור חגורת בטיחות. גם היושבים מקדימה וגם אלה בכיסא האחורי.
ילדים: עד גיל שנתיים או עד משקל של 13 ק"ג – שימוש בעריסה או בסל קל.
שנתיים עד גיל 6 או עד משקל של 25 ק"ג – כיסא לילד.
גיל 6 ומעלה – בוסטר.
עד 9 קילו חייב הכיסא להיות נגד כיוון הנסיעה.
בכל מצב הכיסא חייב להיות מחובר וקשור באופן תקני לרכב.
החל מ- 2009 קיימת חובת התקנה ברכב של מנגנון נגד שיכחת ילד (עד גיל 4) ברכב: Dispositivo Anti Abbandono Bimbo Seggiolino Auto. אלה חייבים להיות בכל הרכבים עם לוחית זיהוי איטלקית כולל רכב שכור.
קנס על אי עמידה בהוראה יכול להגיע גם עד 326 יורו.
נהיגת חורף:
בתקופת החורף, המוגדרת באיטליה 15.11- 15.4 מחויבים כל הרכבים להצטייד בשרשראות לצמיגים לנהיגה בשלג, או לחלופין להחליף לצמיגים מתאימים (אשר בקיץ יחזרו שוב למחסן כי אינם מתאימים למזג אוויר חם). כל דבר אחר (כמו גרביים לצמיגים) הם בנוסף לאותן שרשראות ולא במקומן.
מומלץ בכל תוקף לוודא, לשאול ולראות בעיניים, כי השרשראות נמצאות בתא המטען של הרכב. רכב שנתפס ע"י המשטרה, או כל נקודת ביקורת ללא שרשראות 'זוכה' לקנס.
ימי החורף מביאים איתם גם ימי ערפל כבדים. יש לשים לב לשילוט המורה על נהיגה איטית ובמקרי קיצון גם להפעיל אורות חירום כדי שרכבים מקדימה ומאחורה ישימו לב לנוכחותכם על הכביש.
דלק:
מחירי הדלק באיטליה גבוהים, כמו בישראל. גם כאן היכולת לגבות מס נוסף עושה את שלה. דרך אחת לבדוק את מחיר הדלק בקרבת המקום בו אתם שוהים, היא דרך האפליקציה https://www.prezzibenzina.itאשר משווה בזמן נתון את מחירי הדלק במספר תחנות.
לא מעט תחנות עברו לשירות עצמי וכך גם צורת התשלום. קיימת אפשרות לשלם במזומן אך ברובן אין עודף. לכן השרות העדיף הוא בעזרת כרטיס אשראי. עמדת האשראי, ברוב המקרים היא 1 והיא נותנת שרות למספר משאבות דלק בתחנה. שימו לב היטב באיזו מספר משאבה אתם משתמשים וראו כי זו תואמת את המשאבה אותה אתם מסמנים בשרות האשראי. שוב, ברוב המקומות יש קודם להפעיל את שרות האשראי (ולעיתים גם להגדיר סכום) ורק אח"כ תפעל המשאבה.
יציאה מאיטליה
בחלק מהמדינות הגובלות עם ארץ המגף יש תשלום מס על שימוש ברשת הכבישים. האחריות היא על הנהג. לא תמיד ישנו מחסום ברור לכך (כמו באוסטריה) אך התשלום עדיין מחויב.
בכל מקרה, הסימן לתשלום הוא מדבקה אותה מקבלים ומדביקים על שמשת הרכב.
שוויץ: המחיר ל-14 חודשים (בפעם האחרונה היה על סך 100 פרנקים).
אוסטריה: המחיר משתנה לפי זמן השהייה הצפוי במדינה (10 ימים, 60 יום או 14 חודש).
סלובניה: המחיר משתנה בהתאם לזמן (שבוע, חודש, שנה).
זהירות גנבים!
כן, גם באיטליה יש מי שפורץ לרכבים, כמו בהרבה מקומות בהם יש תיירים (ואף למקומיים). שיטות הפריצה מגוונות ומשתכללות מפעם לפעם. ככל שנעים דרומה באיטליה (בעיקר מרומא ודרומה) הסכנה לפריצה לרכב גדולה יותר.
חשוב:
1- לא להשאיר באופן בולט את המזוודות ברכב. להשתמש בכיסוי תא המטען על מנת להסתיר את ההגדרה 'תיירים'.
2- נצלו את שמירת החפצים במלון. עדיף להגיע ישר למלון, לאפסן את הציוד ואז לצאת רגועים לטיול בעיר.
3- בדרכים בין עירוניות, השאירו אחד או שניים מהנוסעים בזמן שהשאר הולכים לשתות קפה. המאמץ שווה את זה.
4- הקפידו שהביטוח כולל כיסוי פריצה ונזק לשמשות.
5- אל תתעצלו והגישו תלונה במשטרה. חשוב מאד לטובת הביטוח.
תופעות איטלקיות
כבישים צרים או עליות:
במרבית האזורים באיטליה, באזור הכפרי, יש מודעות רבה לנהיגה בכבישים ושבילים צרים. הם גרים שם. לתייר הדבר נראה כמעט סכנת חיים.
ראשית לא להתבייש לנסוע לאט, בביטחון ובבטיחות. שנית לנצל את המפרצים בצידי הדרך, כדי לאפשר לרכב ממולכם לעבור. זכות קדימה לרכב העולה.
יצירת פקק:
רכב הנוסע לאט מהמותר מכל סיבה שהיא (בטיחות, אי הכרת הדרך וכד') ו 4-5 מכוניות משתרכות מאחוריו נחשב כי יצר פקק. לכן בהזדמנות הראשונה על הנהג לעצור במפרץ כלשהוא ולאפשר לרכבים מאחוריו לחלוף על פניו ולהתקדם.
פניה שמאלה:
הדבר אינו מוכר לישראלים, אך לעיתים מתוך רצון לתת לתנועה לזרום ללא רמזורים ומעגלי תנועה, מתאפשרת הפניה שמאלה גם כאשר לרכבים ממול מופיע ירוק ברמזור. כאן נדרשת סבלנות, מיומנות, אדיבות ושיקול דעת לביצוע הפניה באופן בטוח.
