דיאלקטים באיטלקית
יש שפה איטלקית? יש האומרים שדי במשפט פתיחה כדי לזהות מאיפה האיטלקי/ה שעומד/ת מולך, או יותר נכון, היכן נולד/ה. מספיק לשמוע זוג אנשים המשוחחים ביניהם כדי להבין מאיזה אזור הם באים באיטליה. השנים עושות את שלהן, אנשים מהגרים ממחוז אחד למחוז אחר אבל הדיאלקט המקומי, הניב איתו הם נולדו, לרוב, נשאר איתם. מתי ידברו בשפה איטלקית? כנראה במפגש עם איטלקי ממחוז אחר. מה שבטוח שברגעי שמחה מתפרצת או כעס גדול מוציאים את השפה המקורית, הדיאלקט, ופחות את השפה האיטלקית הרשמית.
שפה אנחנו אומרים…
כי יש עדיין ויכוח האם הדיאלקטים (ניבים) בכל מחוז ופרובינציה הם רק ניב מהלטינית (כן, מהלטינית, עוד לא מהאיטלקית), או שזוהי שפה בפני עצמה עם חוקי דקדוק שונים וייחודים.
מה שבטוח הוא, שכאשר שני נפוליטנים מדברים זה עם זה, הוונציאני שמקשיב מהצד – לא יבין מילה.
גם כאשר הוונציאני ישוחח עם בן עירו בדיאלקט המקומי – רומאי המאזין לשיחה, לא יבין כמעט כלום.
בפרק הראשון הסברנו על התפתחות השפה האיטלקית השפה האיטלקית – פרק 1 הפעם נצלול לתוך עולם הדיאלקטים.
בסעיף הרביעי הסברנו שכניסת עמים זרים לארץ המגף בעת שהשלטון הרומי התפורר (נפילת רומא במאה -5), הביאו לחדירה של שפות אחרות ללטינית וליצירת דיאלקטים שונים, כל זאת עד האיחוד ב-1861. עמים כמו הביזנטים, הלונגובארדים, הנורמאנים, הערבים, הצרפתים, הספרדים, האוסטרים, הגרמאנים, ואפילו השפה העברית, דרך היהודים. כל אלה השתלבו בלטינית הקיימת והוסיפו מושגים משלהם. במקביל, הלטינית הרשמית של כתבי הקודש הנוצריים, אותה ידעה לקרוא רק השכבה המשכילה, התחילה לקבל עיוות דרך שפת העם המכונה VOLGARE מלשון VOLGUS עם, עממי. השכבה הענייה שלא ידעה קרוא וכתוב, הביאה לשפה סדרה שלמה של קונוטציות נוספות, כמו נימוסים גסים, היעדר פעילות אינטלקטואלית, "טעם רע" בנושאים מסוימים ושפה בסיסית משובשת.
שנים של מלחמות והרס הדרכים הרומיות שחיברו בצורה מצוינת בין חלקי הארץ השונים, גרמו לכל אזור להתכנס בתוך עצמו, להיחשף פחות לעיירות אחרות, לעיתים אפילו במרחק קטן אחת מהשנייה, ולפתח שפה מקומית עם מושגים ספציפיים.
(שימו לב לדוגמא בישראל, איך תוך זמן קצר ב 70 שנות קיומה, השתנתה מילה. בתחילה הקפידו על ההגייה 'אימך'. אחרי כמה שנים כבר אמרו 'אמא שלך' והיום כבר נהוג לומר בקרב הצעירים 'אמש'ך').
חלוקה גסה ראשונית מותחת שני קווי רוחב במגף:
קו אחד נמתח בין העיר לה ספציה במחוז ליגוריה במערב ועד רימיני במחוז אמיליה רומניה במזרח.
קו שני נמתח בין העיר רומא במחוז לאציו, שוב במערב, לבין אנקונה במחוז מארקה במזרח.
כך נחלקת איטליה לשלושה אזורים. בכל אחד מהאזורים עוד עשרות דיאלקטים (ניבים) מקומיים.
ההבדלים יכולים לנוע בין אוצר מילים מגוון, הגייה פונטית שונה או ניסוח משפט בצורה אחרת. ומכאן שבאיטליה מאות דיאלקטים (ניבים).
לא טעינו. מאות!!
קחו לדוגמא את סיציליה.
מבחינתם הסיציליאנית מוגדרת כשפה בפני עצמה, והם מתגאים, כל אחד באזור שלו, בשפתו המקומית. מי מהעיר גדולה, מי מהעיר השכנה ומי מכפר קטן.
איך נוצר שינוי כזה? מספיק שבתקופה הלונגובארדית (מאה 6-8 לספירה) הובאו חיילים מהצפון לאזורים מסוימים באי הדרומי, אשר דיברו בדיאלקט לומבארדי. על כן עד היום קיימים 'איים' קטנים בתוך האי הגדול (במרכז הים התיכון) המדברים בניב סיציליאני לומבארדי.
גם בין עריה הגדולות של סיציליה יש הבדלים: PACCHIONE בקטניה תחשב לבחורה יפה מאוד, ואילו PACCHIONE בפלרמו, עיר הבירה, תתקבל בצורה מעליבה ואף מסוכנת.
הנה דוגמא נוספת הפעם מטוסקנה:
טיול בין פירנצה, פיזה וליבורנו נראה לנו כמסלול אחיד של ניב טוסקני. אך הבדלים קטנים ניכרים למקומיים: בפנים המחוז (פירנצה לדוגמא) הצליל de יהיה ברור ונוקשה לעומת זאת בקו החוף הטוסקני, פיזה וליבורנו, שם הוא ישמע כ Deh – יותר פתוח. אנחנו מהצד נבדיל? פחות. למקומיים זה הבדל של שמיים וארץ.
בסרטון הבא ישנה דוגמא מצוינת למספר דיאלקטים (ניבים) באיטלקית עם תרגום לאנגלית. תהיו סבלניים עד הדקה ה-2 שם מתחילה ההדגמה עצמה:
עכשיו ניתן דוגמא מעשית:
המילה 'נלך' באיטלקית "הלכה" במספר מחוזות. שימו לב איך ה ANDEM במילאנו שונה לחלוטין מה- AMONIN בסיציליה:
𝐋𝐨𝐦𝐛𝐚𝐫𝐝𝐢𝐚: Andem,'ndem, nom
𝐏𝐢𝐞𝐦𝐨𝐧𝐭𝐞: Anduma
𝐕𝐞𝐧𝐞𝐭𝐨: vón, àidemo. 𝐕𝐞𝐧𝐞𝐳𝐢𝐚: Andemo
𝐓𝐨𝐬𝐜𝐚𝐧𝐚: agnamo 𝐩𝐫𝐨𝐯𝐢𝐧𝐜𝐢𝐚 𝐝𝐢 𝐏𝐢𝐬𝐚: gnamo, gnàmo
𝐌𝐚𝐫𝐜𝐡𝐞: gin, ieme, jemo
𝐔𝐦𝐛𝐫𝐢𝐚: Ghimo, gimo
𝐑𝐨𝐦𝐚: Annamo
𝐀𝐛𝐫𝐮𝐳𝐳𝐨: jamme
𝐂𝐚𝐦𝐩𝐚𝐧𝐢𝐚: jamm
𝐏𝐮𝐠𝐥𝐢𝐚: sciamaninne, sciamu, scimaninn sciam
𝐂𝐚𝐥𝐚𝐛𝐫𝐢𝐚: jamu
𝐒𝐚𝐫𝐝𝐞𝐠𝐧𝐚: ajo
𝐒𝐢𝐜𝐢𝐥𝐢𝐚: amonin
ועכשיו:
אם רוצים ללמוד איטלקית – לומדים את האיטלקית הרשמית. האיטלקית שמבוססת על הניב הטוסקני. אז קדימה לשלב הבא שיעור באיטלקית
