San Quirico d’Orcia – עיירה טוסקנית קטנה וציורית בלב עמק ואל ד’אורצ’ה, מוקפת גבעות מתגלגלות, כרמים ומטעי זיתים.
המרכז ההיסטורי שלה שמור ונעים להליכה, עם רחובות אבן, כנסיות עתיקות, חנויות ובתי קפה קטנים.
San Quirico d’Orcia – עיירה טוסקנית קטנה וציורית בלב עמק ואל ד’אורצ’ה, מוקפת גבעות מתגלגלות, כרמים ומטעי זיתים.
המרכז ההיסטורי שלה שמור ונעים להליכה, עם רחובות אבן, כנסיות עתיקות, חנויות ובתי קפה קטנים.
זו הכנסייה החשובה והמרשימה ביותר בעיירה ואחת התחנות שכדאי לא לפספס. המבנה הוא בעיקר בסגנון רומנסקי ומתוארך למאות ה־12–13, אם כי עבר שינויים ותוספות במהלך השנים. מבחוץ כדאי להקדיש כמה דקות לשלושת שערי הכניסה המפוסלים, עם עמודים, אריות ודמויות אבן. השער הצדדי המרשים במיוחד מיוחס לסדנה של Giovanni Pisano, מהפסלים והאדריכלים החשובים של ימי הביניים באיטליה.
היכנסו גם פנימה אם הכנסייה פתוחה. החלל פשוט יחסית לחזית, ובתוכו יצירות אמנות דתיות, ובהן ציור המיוחס ל־Sano di Pietro, מהאמנים הבולטים של האסכולה הסיינזית במאה ה־15.
ממש ליד הכנסייה נמצא הארמון הגדול שנבנה בסוף המאה ה־17 עבור משפחת Chigi, אחת ממשפחות האצולה החשובות של סיינה. כיום המבנה משמש את עיריית San Quirico.
העניין כאן הוא בעיקר בחזית ובנוכחות המרשימה של הארמון בתוך עיירה קטנה כל כך. אין צורך לתכנן ביקור ארוך בפנים; זו יותר תחנה קצרה בדרך אל הרחוב הראשי.
מכאן המשיכו אל Via Dante Alighieri.
זה למעשה לב הטיול ב־San Quirico. לא מדובר ברחוב של "אתר אחד גדול", אלא במקום שבו כדאי פשוט להוריד קצב ולטייל.
הרחוב עובר לאורך המרכז ההיסטורי, בין בתי אבן ישנים, דלתות עץ, סמטאות קטנות, חנויות של מוצרים מקומיים, יין, גבינות ומעדניות. כדאי מדי פעם להיכנס לסמטאות היוצאות ממנו ולא להישאר רק על הציר הראשי.
San Quirico הייתה תחנה חשובה על Via Francigena, דרך הצליינים העתיקה שחיברה את צפון אירופה לרומא, ולכן לאורך הרחוב והמרכז ניתן לראות עדויות לעבר של העיירה כתחנת מעבר לעולי רגל.
אם רוצים לעצור לקפה, זה אחד המקומות המתאימים לעשות זאת.
בהמשך מגיעים אל Piazza della Libertà, אחת הנקודות המרכזיות והנעימות של העיירה. זו אינה פיאצה מונומנטלית כמו בסיינה או בפיינצה, אלא כיכר קטנה שמתאימה לאופי השקט של San Quirico.
בכיכר נמצאת Chiesa di San Francesco, המכונה גם Chiesa della Madonna. מבחוץ היא צנועה יחסית, אבל כדאי להיכנס אם היא פתוחה.
היצירה החשובה ביותר קשורה ל־Madonna di Vitaleta, פסל מדונה המיוחס ל־Andrea della Robbia. הפסל הועבר לכאן מה־Cappella della Madonna di Vitaleta, הקפלה המפורסמת הנמצאת בין San Quirico ל־Pienza.
מ־Piazza della Libertà נכנסים כמעט ישירות ל־Horti Leonini, ובעיניי זו התחנה שכדאי להקדיש לה הכי הרבה זמן.
הגנים נוצרו במאה ה־16 על ידי Diomede Leoni, איש רוח ודמות מקומית חשובה שהיה מקורב למשפחת מדיצ'י. הם מהווים דוגמה קטנה אך יפה לרעיון של הגן האיטלקי הרנסנסי – ניסיון ליצור סדר, סימטריה וגיאומטריה בתוך הטבע.
בחלק התחתון תראו ערוגות ושיחים גזומים בצורות גיאומטריות, שבילים סימטריים ופסל של Cosimo III de' Medici במרכז.
אל תסתפקו בחלק התחתון. עלו גם לחלק העליון של הגנים, שבו האופי משתנה: הוא פחות פורמלי, מוצל וטבעי יותר, עם עצים גדולים ושבילים. בדרך כדאי לעבור גם באזור הוורדים. אחד הדברים היפים כאן הוא המעבר בתוך דקות ספורות מהרחובות הצרים של העיירה לגן ירוק ושקט.
רוצים לקבל מסלולים, המלצות והטבות בלעדיות ישירות למייל או לווצאפ?
