טאורמינה Taormina

החנו את הרכב באחד החניונים המוסדרים מחוץ לחומות העיר ועלו אליה דרך אחד מהשערים, פורטה קטניה  Porta Catania  או פורטה מסינה Porta Messina. יש כמה.
החניה המומלצת על ידינו בטאורמינה:Parcheggio Lumbi
החניה מפעילה מיניבוס חינם של העיירה לכניסה לעיר העתיקה  - Porta Messina.

ברוכים הבאים לטאורמינה. המסלול אליו אנחנו יוצאים כעת הוא לעיר האלגנטית של צפון מזרח האי. העיר משלבת יוקרה, נוף, גסטרונומיה ומאות שנים של היסטוריה וסיפורים מאחורי האבנים, המבנים ושערי עיר.
ראשית כל טאורמינה. היא מקבלת את השם שלה מהר טאורו הנמצא ממערב לה. היו אלה היוונים שהתמקמו לחופי סיציליה ,במאה ה-8 לפני הספירה וראו דימיון רב בין ההר שמתרומם מעל מישורי החוף אליהם הגיעו לבין הרי הטאורוס שביוון, ולכן העניקו לו את השם טאורו כמזכרת מהמקום ממנו הגיעו. העם הראשון שישב למרגלות ההר טאורו היו הסיקולי, עם שחותמו העיקרי היה בסופו של דבר הענקת השם לאי כולו– סיקולי – סיצ'ולי, סיצ'יליה באיטלקית וסיציליה בעברית.
הסיקולי נדחקו כאמור מחופי מזרח האי ע"י היוונים לאזור זה אך מאוחר יותר נדחקו גם מכאן ובשנת 329 לפני הספירה היו היוונים מקימיה של טאורמיניום- טאורמינה של היום.
בשיא פריחתה בעת העתיקה מנתה טאורמינה 12,000 איש. היום לשם השוואה מונה העיר כ- 10,000 תושבים.
שער מסינה הוא שער הכניסה לעיר מצפון מזרח. בעיר קיימים שני שערים נוספים, שער קטניה מדרום ושער האמצע. שיטת שלושת השערים היא מהתקופה הערבית של סיציליה. מטרתה היתה הגנה על העיר. במידה והיתה קיימת סכנה מצפון, או מדרום נסגר שער האמצע ומגן בכך על חצי עיר. שער זה, פורטה מסינה, נחנך בשנת 1808 ע"י פרדיננד הרביעי לבית בורבון, הוא פרדיננדו השלישי מלך סיציליה. שער זה קרוי גם שער פרדיננדו. אירוע החניכה מוזכר בלוח אבן על גבי השער כאשר מעליו סמל – נשר מאכיל שני נשרים אחרים. הסמל מבטא את היותו של פרידיננדו מלך שתי הסיציליות, זאת אומרת האי סיציליה ודרום איטליה, ממלכה שהוקמה בשנת 1816 והיתה קיימת עד איחוד איטליה בשנת 1860. מקום זה מהווה נקודת כניסה ויציאה מהעיר העתיקה ונקודת נסיעה למשתמשים בתחבורה ציבורית.
נכנס לעיר ונעמוד ליד פאלאצו קורבייה.

עם הגב לפורטה מסינה, מצד ימין עומד המבנה פאלאצו קורבאיה, המבנה עצמו עומד על שטחה של האגורה היוונית או הפורו רומאנו הרומאי – שניהם , כל אחד בתקופתו, היה מרכז טאורמיניום העתיקה. תחילה היה פאלאצו קורביה מעוז לשליטים הערבים במאה ה-11, וצורתו כצורת קוביה באה להזכיר את מבנה הכעבה, במכה, המקום הקדוש ביותר למוסלמים. מראהו היום, הוא מהמאה ה-15 ושומר עדיין את הארכיטקטורה הערבית סיציליאנית אותה ניתן לראות בחלונות הביפורה, חלונות המחולקים לשניים או שלושה ע"י עמוד בניהם, בשורת העיטורים עשויי אבן הלבה המקומית שמחלקת את הבניין לשתי קומות , ובשיניות הגג הנותן למבנה מראה של מבצר. המקום היה מושבו הראשון של הפרלמנט הסיצילאני בשנת 1410. השם עצמו, קורביה, ניתן לו משם משפחה שגרה במבנה החלה מהמאה ה-16 ועד 1945. כיום משמש המבנה כמוזיאון . בקומה הראשונה - אומנות מקומית, ודגמים של "פרספי" – אלה דגמים , עשוי עץ, נייר ושעם, המתארים את אירוע לידת ישו, אומנות נפוצה בדרום איטליה בכלל ובסיציליה בפרט.  בקומה השנייה נמצאת לשכת התיירות המקומית. נפנה לכיוון מזרח ונעלה במעלה רחוב  תיאטרו גרקו.שימו לב הכניסה לתיאטרון היא בתשלום אך המקום שווה ביקור

אנו נמצאים בכניסה לתיאטרון היווני רומי של טאורמינה. התיאטרון היווני נבנה במאה השלישית לפני הספירה ושופץ ע"י הרומאים במאה השניה לספירה. רוב רובו של התיאטרון כיום הינו רומי. וכיצד נבדיל בין שרידי התיאטרון היווני לזה הרומי. בכל מקום בו תראו לבנים אדומות ומלט המחבר בניהן, זהו התיאטרון הרומי ובאזור המושבים, בו תראו אבנים גדולות שנחצבו בסלע, זהו שריד יווני. אבל נתחיל בכניסה. קצת אחרי הקופה מצד שמאל נמצא גרם מדרגות. גרם מדרגות זה היה רחב יותר ושימש ככניסה ראשית לאזור המושבים עבור קהל הצופים. האנשים המכובדים, התזמורת, השחקנים ופועלי הבמה היו נכנסים מצד ימין דרך הקשת הגדולה. כנסו דרך  קשת זו לכיוון פנים התיאטרון ועצרו מתחתיה. מקום זה היה חדר חזרות של השחקנים. הוא היה בנוי משתי קומות, שהפרידה בניהן רצפת עץ הקומה השנייה שימשה כמחסן אביזרים ותלבושות. הקשת האטומה שנמצאת בצד צפון, מתחת לכסאות המושבים, היתה בעבר פתוחה ושימשה כמסדרון כניסה לאנשים החשובים ולאורקסטרה. האורקסטרה עברה במסדרון עד אמצע אזור המושבים ואז פנתה למקומה בחצי העיגול. הקשת נאטמה שנים רבות מאוחר יותר, כאשר נזנח התיאטרון, ומשפחת איכרים השתלטה על חלקו והפכה אותו למקום מגורים עבורה ועבור חיות הבית.
כאמור תחילתו של התיאטרון במאה ה- 3 לפני הספירה כתיאטרון יווני ללא גב במה אלא כחלל פתוח לעבר הנוף. רוח השרקיה ממזרח, רוח חזקה ולחה, עזרה לקולם של השחקנים להגיע עד לצופים, אשר ישבו במושבים שנחצבו באבן. היוונים העלו בו בעיקר טרגדיות. הרומאים, אשר בנו את התיאטרון שלהם על שרידי התיאטרון היווני, במאה השניה לספירה, הוסיפו גב במה ובו שישה פתחים לכניסת השחקנים, הם הוסיפו קומת צפייה נוספת עבור הנשים, ויצרו גומחות, מרובעות ועגולות לסרוגין, בסוף שורת המושבים האחרונה ליצירת אקוסטיקה מקסימלית.
בתקופת זו שימש התיאטרון גם כזירת קרבות לחיות בלבד. לא לבני אדם. בתחתית הבמה נוצקה תעלה לניקוז הדם וניקוי הזירה. הוכחה לכך הם שרידי עצמות חיות שנמצאו בחפירות שנערכו כאן , במאה ה-20
עם סיומה של התקופה הרומאית , במאה ה-5 לספירה, נזנח גם התיאטרון. במאה ה-12 ניצלה משפחה מקומית חלק מהאזור העליון של התיאטרון לבניית בית עצמאי משלה.
במאה ה 19 שימש התיאטרון כתפאורה רומנטית לתמונות  עבור מטיילים בריטים וגרמניים בעיקר, והחל משנות 50 של המאה ה-20, הפך התיאטרון לאתר פסטיבלי אופרה, בלט , קונצרטים וסרטים. כעת נחזור לנקודה הקודמת, מתחת לפאלצו קורביה.

המדרחוב של טאורמינה, קורסו אומברטו, מחבר בין שני שערי הכניסה לעיר. המדרחוב מלא בחנויות, מסעדות, בתי קפה ופינות חמד. ניתן וכדאי במהלך ההליכה לפנות מדי פעם לסמטאות צדדיות ולחזור אח"כ לרחוב הראשי. שם המדרחוב - אומברטו ה-1 , הוא ע"ש מלכה השני של איטליה המאוחדת. טיפ גסטרונומי:מצד שמאל , מרחק קצר מפאלאצו קורביה תוכלו לאכול במסעדה שנקראת גמברו רוסו. מסעדה מקומית, עם מקומות ישיבה בפנים אך גם עם מרפסת נאה שבה ניתן להנות מאוויר צח. במקום תאכלו להנות ממאכלים איטלקיים טיפוסיים (פסטה ופיצה) וכמובן מגוון דגים ומאכלי ים. בהמשך המדרחוב כדאי לשים לב, שוב מצד שמאל, לקונדיטוריה, באיטלקית פסטיצ'ריה, בשם "אתנה". זוהי קונדיטוריה וותיקה משנת 1963, ובעלת חלון ראווה מרהיב ומלא בפירות עשויים כולם ממרציפן. אלה הם פרות המרטורנה המפורסמים, אותו מעדן עשוי בצק שקדים שקיבל את שמו ממנזר אשר נזירותיו במאה ה-12, התמחו בהכנתם. לחילופין ניתן גם לטעום את הקנולו, עוד מעדן טיפוסי העשוי בצק מטוגן ובתוכו קרם ריקוטה משובח. זהירות  המאכל טעים אך ממלא מאוד. קצת לפני הכיכר הגדולה, נעצור מצד ימין שם תוכלו לראות את הסמטה הצרה ביותר באיטליה. רוחבה כרוחב אדם ממוצע. ניתן להצטלם בה ולעצור למנוחה במסעדה הצמודה אליה הנושאת את אותו השם- vicolo stretto.

הכיכר הראשית של טאורמינה. שם הכיכר מגיע לה מתאריך בשנת 1860, בו עברה שמועה בקרב התושבים כי גריבלדי, משחרר איטליה, עומד לעגון במרסלה, עיר במערב האי, ולשחרר את סיציליה מדי הבורבונים. המון רב המתין למצביא בכיכר עד שעות הערב וגילה כי הוא בושש להגיע. גריבלדי הגיע בסופו של דבר, חודש ימים אח"כ, אך שם הכיכר נשאר כיום הציפיה. לפני כן נקראה הכיכר פיאצה סאן אגוסטינו ע"ש הכנסייה הקטנה הנמצאת בה מצד צפון. כיום הכנסייה משמשת כספרייה העירונית. כנסייה נוספת הנמצאת מצד מערב , היא כנסיית מהמאה ה-12, פתוחה לציבור, בה ניתן לראות מבחינת ארכיטקטורה את הבארוק הסיציליאני באופן בולט. על חזיתה מופיעה גולגולת, סמל לקברים הנמצאים בתוכה. מהכיכר נשקף נוף מרהיב, אל הר האתנה בדרום, שרידי התיאטרון מצפון וממזרח בכיוון הים, אלו עיירות החוף ומפרץ ג'ארדיני נקסוס, שבו היתה התיישבות היוונית הראשונה באי, וכאמור אל הים היוני, שהוא חלק מהים התיכון. בחלקה הדרומי של הכיכר מתנוסס מגדל זהו מגדל השעון טורה דל אורולוג'ו. מגדל זה הוא חלק מחומות העיר העתיקה שאת חלקן ניתן עדיין לראות במקומות שונים בעיר. הוא מהווה כניסה לאזור שנקרא בפי המקומיים הרובע הימיבייניימי. המגדל עצמו נבנה במאה ה-12 אך נהרס ב 1676 עם פלישת כוחות צרפתיים לאזור. למקומיים היה חשוב לשחזרו מחדש ולכן 3 שנים מאוחר יותר הוא נבנה שוב ונוסף לו השעון אשר נותן לכיכר צבע נוסף. מאז נקרא המגדל, מגדל השעון ולא עוד מגדל האמצע. כעת נמשיך לאורך המדרחוב עד פיאצה דאומו

רגע לפני שנרחיב על הכיכר עוד כמה מילים על המדרחוב. המדרחוב  בנוי על דרך עתיקה שנקראה ויה ולריה. זו היתה הדרך היחידה שחיברה בין העיר מסינה לבין העיר קטניה. כל מי שרצה לעבור בדרך זו היה מחויב לשלם מס מעבר. ומכאן גם עושרה של העיר לאורך השנים. הבניינים הנראים היום החליפו בתים עתיקים מאוד מהתקופה היוונית רומאית וכיום ניתן לראות מגוון סגנונות: ערבי, נורמני, גותי ובארוקי. כיכר הדאומו  שלפנינו אירחה בעבר מפורסמים רבים שביקרו בעיר. אוסקר ויילד, אלכסנדר דיומא, ריכרד וגנר ועוד. בכיכר עצמה, עוד לפני שנזכיר את הדאומו, קיימת מזרקת נפטון ובניין העירייה. את האחרון נזהה בעזרת קשתות , דגלי העיר, המדינה והאיחוד האירופי וגם סמלי מגן דוד. מדוע? חזית המבנה שופצה במאה ה-18 ועוטרה בסמל עברי זה כדי לציין בפני המבקרים את אזור תחילת הגטו היהודי שהחל מנקודה זו והגיע עד הסמטאות מאחורי המזרקה. המזרקה נבנתה בשנת 1635 , תקופת הבארוק, מעוטרת בדמויות מיתולוגיות ובראשן המינוטאור, דמות המשלבת חצי אדם וחצי שור. זהו סימלה של העיר ופעם יחידה שהוא מופיע בדמות אישה, הסיבה לכך לא ברורה. ניכנס לכנסייה.

הדאומו, הכנסייה המרכזית של טאורמינה נקראת גם "כנסיית מבצר". רק ממבט אליה ניתן לראות את צורת בנייתה, עם שיני חומה המסגירים את השם "כנסיית מבצר". הכנסייה מוקדשת לסן ניקולה מבארי ונבנתה בתחיל המאה ה-15, בתקופה שלטון שושלת ארגון והיוותה את המקום האחרון בעיר להגנה, במידה ותותתקף ע"י אויב כזה או אחר. היא בנויה בצורת צלב לטיני עם שלושה מסדרונות כאשר בשניים הצדיים, ישנם ששה מזבחות קטנים. ששת העמודים במרכז הכנסייה הינם מנולוטיים, בנויים מיחידת אחת של שיש אדום  של טאורמינה. התיקרה מעץ, עם מדפים המעוטרים בסגנון ערבי גותי, משאירה לנו הצופים את תחושת המקור של הכנסייה.דלת הכניסה הראשית היא מהמאה ה17, צבועה בצבע אדמדם ומעוצבת בסגנון רנסנסי. נצא מהכנסייה שוב לכיכר ונעמוד ליד המזרקה

סימנים להתיישבות יהודית בטאורמינה ניתן לראות ע"פ שמות הרחובות שנמצאים מאחורי המזרקה לכיוון מזרח כמו ויקולו דאי אבראי (רחוב העברים), ויה דל גטו (רחוב הגטו) וטרברסה דלי אבראי (משקוף/ מעבר היהודים.)  יהודים בעיר ישבו, כמו בכל סיציליה החל מהגלות, אחרי חורבן הבית, ועד 1493, שנה אחרי גרוש ספרד המקורי (1492)  בגלל היותה של סיציליה תחת השלטון הספרדי בתקופה זו. אז היו בטאורמינה כ- 220 איש בכ- 37 משפחות. גבולות  הגטו היהודי היו פיאצה דל דאומו, חומות העיר עד שער קטניה ואזור המדרחוב- קורסו אומברטו של היום. בתוך האזור הזה היה ליהודים חופש פולחן, קיום מצוות, מוסדות כבית כנסת, מקום לשחיטה כשרה, מוסד עזר לעניים ועוד. כיום, אין קהילה מסודרת בעיר. במפגש שלושת הרחובות ניתן למצוא מסעדה נחמדה בשם וקיה טאורמינה עם מאכלים מסורתיים מקומיים.  עכשיו נתקדם לאורך המדרחוב עד שער קטניה, שער העיר מדרום. (וקיה טאורמינה)

זהו השער התוחם את הצד הדרומי של העיר. השער הוקם בשנת 1440 ועליו מתנוסס סמל משפחת ארגון, השליטה הספרדית בתקופה הזו החל מסוף המאה ה-14. השליטים הספרדים אומנם הביאו לתקופת שקט לעיר בפרט ולאי סיציליה בכלל, אך מצד שני העמיסו במיסים רבים אשר נועדו לממן את מלחמות הספרדים במקומות אחרים בעולם. השער נקרא גם  פורטה דל tocco כי מאחורי השער, בכיוון היציאה, בתקופה הנורמנית היו מתרחשים מפגשיים עירוניים, שעה אחרי חצי היום , זאת אומרת 12 בצהריים. שעה זו, "הנוגעת" בחצי היום נקראה tocco. ומכאן שם הכיכר ושם השער. ממול לכיוון דרום ניתן לראות את המסעדה Giovanni, מומלצת גם כן. אם יתמזל מזלכם תוכלו למצוא ממש מאחורי השער את מוכר הפירות והירקות המקומי עם הסחורה בגב הרכב.  סופרמרקט ניתן למצוא במעלה הרחוב מצד ימין, ובמזלג אחריו, לפנות שמאלה

Osteria da Rita dal 1991
Via Calapitrulli, 3, 98039 Taormina
+39 0942 681015

Osteria Rosso Divino
Via De Spuches, 8, 98039 Taormina
+39 0942 628653

Ristorante malvasia
via, Viale Apollo Arcageta, 8, 98039 Taormina ME, Italia
+39 0942 625858

 Ristorante Pizzeria Tiramisù Taormina
Via Cappuccini, 1, 98039 Taormina ME, Italia
+39 0942 24803

Trattoria Tiramisù
Via Apollo Arcageta, 9, 98039 Taormina ME, Italia
+39 0942 388741

 Ristorante Rosmarino Taormina
Via Bagnoli Croci, 88/B, 98039 Taormina ME, Italia
+39 335 647 2883

 Siciliano - Osteria | Pizzeria | Tradizione contemporanea
Piazzetta Giuseppe Garibaldi, 2, 98039 Taormina ME, Italia
+39 0942 21154

Ristorante Nettuno da Siciliano
Salita Santippo, 5, 98039 Taormina ME, Italia
+39 0942 626023

Osteria Villa Zuccaro
Corso Umberto, I 38, 98039 Taormina ME, Italia
39 0942 615056+

ואם בא לכם לשבת בבר קסום עם נוף מדהים, לא רחוק מטאורמינה, אנחנו מזמינים אתכם להגיע ל Castelmola - עיירה ציורית הממוקמת על גבעה מעל טאורמינה.
העיירה מציעה נופים פנורמיים מרהיבים של חופי הים האיוני, הר Etna ומצר מסינה.
היא ידועה בכיכר סנט'אנטוניו, שבה פסיפס רצפה ייחודי, ובכנסיית קסטלמולה, שבה פסלים מהמאה ה-18 של מרים המגדלית וגבירת התפילה. כמו כן, בר טוריסי מפורסם בעיצובו הייחודי, שבו כל פרט מעוצב בצורת פאלוס.

Antico Caffè San Giorgio
Piazza Sant'Antonino, 98030 Castelmola
+39 0942 28228