בעשור האחרון של המאה ה-19 הורגש בעיר הצורך ליצור מרכז מפגשים חברתי ומסחרי חדש, המכוון במיוחד לחילופי כלכלה-חקלאות. הרוזן ברנרדו ארנבולדי גאזניגה, ראש העיר, החליט להקים גלריה (מבנה מקורה) כמקום מפגש ליזמים, סוחרים ומתווכים. את כיפת הברזל והזכוכית יצר האדריכל ארקול באלוסי בשנת 1879 בהשראת גלריה ויטוריו עימנואלה במילאנו.
המבנה בנוי מחלל מרכזי גדול בצורת מתומן, המכוסה בכיפת ברזל וזכוכית זוהרת ומעליה צוהר. סגנון הניאו-רנסנס אומץ לחזיתות הפנימיות והחיצוניות של החנויות ושטחי המיסחר. כיום החלל משמש לפעילות תרבותית ומסחרית מסוגים שונים כגון מופעים, תערוכות ושווקים.
