האי קאפרי – אתרים ואטרקציות שחובה לראות

הנמל הראשי הממוקם בצפון האי. בעבר היה דווקא זה הנמל המשני של האי ואילו ה'מרינה פיקולה' שימשה כנמל עיקרי. מרינה גראנדה היא חלק מהעיירה קאפרי והיא עמוסת תיירים המגיעים ועוזבים בשייט. לכאו מגיעים מסורנטו, נאפולי ואיסקיה. הבתים אשר נראים למתבונן עם העגינה משרים אווירה ים תיכונית וחופשה מושלמת. מכאן אפשר להתחיל לטייל בדרכים שונות. יש הלוקחים סירה ועורכים סיבוב מסביב לאי, יש העולים בעזרת הקרונוע למרכז העיירה קאפרי, ויש הלוקחים תחבורה ציבורית ועולים איתה ישירות לעיירה אנא קאפרי.

מרכז העיירה קאפרי היא כיכר 'אומברטו I' (Piazza Umberto I) הידועה בכינוי לה פיאצטה La Piazzetta מי שעולה אליה בעזרת הקרונוע מגיע ישירות לכיכר שבה שולחנות בתי קפה ותצפית מרהיבה לעבר מרינה גראנדה מצד אחד ומצד שני לעבר מונטה סולארו. למגיעים בעזרת האוטובוס המקומי הגישה אל הכיכר עוברת דרך רח' Via Roma אשר בו חנויות מזכרות וקרמיקה רבות. בכיכר נמצאת כנסיית Chiesa di Santo Stefano, הקתדרלה לשעבר של העיר. מהכיכר יוצא רחוב  Via Vittorio Emanuele אשר מוביל לשדרת חנויות יוקרה ולאתרי ביקור נוספים.

גני אוגסטוס נמצאים בקצה הדרך המתפתלת מכיכר אומברטו הראשון. אלה גנים ציבוריים (כניסה בעלות של 1-2 יורו לאדם) מהם נישקף נוף מרשים לעבר הים וסמלו של האי, סלעי הפארליוני (Faraglioni). הגנים הוקמו ע"י התעשיין הגרמני פרידריך אלפרד קרופ וניקראו על שמו. לאחר מותו של התעשיין ניתן להם השם אוגוסטוס כהוקרה לקיסר הרומי הראשון. בגנים צמחים, עצים ופרחים האופיניים לפריחה באי. בגנים ניצב פסלו של ולדימיר לנין (משנת 1968) שהוזמן ע"י השגרירות הסובייטית דאז כזיכרון לביקורו של לנין בביתו של הסופר הרוסי מקסים גורקי באי. התעשיין קרופ הגה את בניית המסלול המפותל הנישקף מהגן, המתחיל מאזור הגנים ויורד עד המרינה פיקולה. במסלול 8 פיתולים של 180 מעלות והמבט על הדרך מלמעלה, מעורר התפעלות.

אין ספק שטיבריוס בחר לעצמו מקום מושלם לבניית אחת מתוך 12 הוילות שהקים על האי ושאותה הקדיש לראש האלים – יופיטר (Giove). היא נמצאת על רכס בגובה 334 מטרים השני בגובהו רק למונטה סולרו (589 מטרים) שבאנאקפרי. כדי ללמוד על ממדיה של הווילה ועל חיי התענוגות שטיבריוס נהנה מהם, יש לקרוא בכתבים או בתיאורים שמוצגים במקום. כיום נשארו במקום שרידים מעטים וכדאי בעיקר להגיע לתצפית Salto di Tiberio כדי להבין את הפעולה אותה עשה טיבריוס בשעה שלא רצה יותר בנוכחותם של אורחים. הוא הורה להשליך אותם מנקודה זו, מגובה של 300 מטר לעבר הים. מספרים כי רשימת האורחים שהושלכו לים היתה ארוכה למדי. חייליו שהוצבו למרגלות הוילה, נאלצו לוודא כי לא נשאר בהם רוח חיים. הדרך לשרידי הווילה מתחילה בכיכר אומברטו הראשון, עורכת למעלה מחצי שעה ומתחילה בין בתי התושבים וממשיכה לתוך עצי אורן מקומיים.

אנאקאפרי נמצאת בחלקו המערבי של האי (בגובה 300 מט' מעל פני הים) ווההגעה אליה היא בעזרת תחבורה ציבורית, מונית פרטית או בעלי הכושר הגופני, יכולים גם לעלות בגרם המדרגות הארוך (Scala Fenicia) בן 921 מדרגות שהיה פעם הדרך היחידה להגיע לחלק זה של האי. הנקודה המרכזית היא פיאצה דלה ויטוריה (Piazza della Vittoria) ממנה אפשר להגיע ברגל לכל האתרים הידועים (מונטה סולרו, וילה סן מיקלה, הבית האדום). שם אפשר למצוא גם מסעדות, בתי קפה ושירותים ציבוריים. הפירוש של השם אנאקאפרי הוא פשוט – 'מעל קאפרי'.

הנקודה הגבוהה ביותר באי, ואחת מנקודות התצפית היפות ביותר שיש בחבל קמפניה. אל שיא הגובה – 589 מ' ניתן להגיע בקלות בעזרת רכבל כיסאות (פתוח) שהינו נסיעה מרהיבה, שקטה ומרגיעה. את הדרך חזרה ניתן לעשות שוב ברכבל או דרך מסלולי הליכה טובלים בטבע עשיר. בקצה ההר מחכה בית קפה נעים (ושירותים ציבוריים), ומרפסת גדולה לתצפית ולהפסקה לפני החזרה. מי שחוזר רגלית יוכל, באחד המסלולים, לראות את כנסיית Santa Maria a Cetrelle. שימו לב: העלייה להר יכולה להיסגר עקב מזג האוויר גרוע, והירידה מטה יכולה להתעכב בגלל תורים ארוכים. קחו זאת בחשבון באם עליכם להגיע לנמל בזמן כדי לעלות על המעבורת חזרה (הספינות אינן מחכות למאחרים).

אל וילת סן מיקלה הידועה מגיעים דרך סמטה ארוכה, מלאה בחנויות מזכרות, מסעדות, ואפילו חנויות ליקרים משובחים. את הוילה עצמה, שהינה רכוש ממשלת שבדיה, בנה במו ידיו ובעזרת עובדים מקומיים הרופא השבדי אקסל מונתה אשר הגיע בסוף המאה ה-19 לאזור, והתאהב באי ואנשיו. אקסל מונתה אסף מהאי שרידים ארכיאולוגים, אותם שילב בבנייה, ואת חלקן הניח בגני הוילה מסביב. כדאי לבקר בוילה ולהתרשם מהריהוט, מהעיצוב, מהנוף ומגלריית התמונות מהתקופה בה נבנתה. את רשמיו כתב בספר ידוע שנקרא "מגילת סן מיקלה" אשר תורגם לשפות רבות (כולל עברית) ואף נמכר בחנות המזכרות ביציאה מהוילה. אם אין ברצונכם להכנס לוילה, אפשר להגיע למרפסת הנוף, Mirador Anacapri הנמצאת בסוף השביל ובקצה המדרגות הפניקיות, ממנה נשקף נוף עוצר נשימה.

המערה הכחולה היא אחת האטרקציות של האי. אומנם הגישה אליה לא פשוטה, ולעיתים מחייבת המתנה ארוכה בגלל הביקוש הרב אליה, אך חווית הצבע הכחול המרהיב, כאשר נכנסים אליה, שווה את הרגע. היא ממוקמת בצד הצפוני של האי ואפשר להגיע אליה בעזרת ספינות היוצאות ממארינה גראנדה, או בנסיעה באוטובוס אשר מקיף את האי (דרך אנאקאפרי). הכניסה בפועל היא בתשלום ובעזרת סירות משוטים קטנות (עד 4 אנשים) אותן משיטים המקומיים. חלק מהשייטים גם שרים 'או סולה מיו' (לא תמיד נעים לאוזן…).ברגע הכניסה יש להתכופף מה שמסביר את העובדה שהכניסה למערה מתאפשרת רק במזג אוויר נוח וללא גאות. במידה ויש מעט גלים הכניסה למערה נסגרת. בפנים ניתן לראות את אור השמש העובר בחלל תת-מימי, בוהק במי הים ויוצר השתקפות כחולה המאירה את המערה.

הבית האדום הוא מבנה ארכיטקטוני בולט וייחודי בנוף הבתים הלבנים של אנאקאפרי, נבנה בסוף המאה ה-19 ע"י קולונל אמריקאי בדימוס שהגיע לאי והתאהב בתרבות המקומית. הוא התחתן עם תושבת המקום, ערך סיורים וחפירות ברחבי האי ואת הממצאים החליט להציג בבית האדום, אותו בנה באופן מיוחד: חלונות בסגנון ערבי נורמני ושינות (מרלונים) הנותנים למבנה מראה ימי ביינמי. בתוך הבית מוצגים פסלים, ציורים, שברי עמודים, מרצפות ואפילו פסלים אותם מצא במערה הכחולה.

שלושה סלעים המזדקרים מקרקעית הים ומהווים את סמל האי. אפשר להגיע אליהם בשיט, ואפשר לראותם ממספר נקודות באי ולצלם ממרחק. הם מגיעים לגובה של 120 מטר. הראשון מביניהם Stella מחובר ליבשה ובתחתיתו מסעדה נחמדה. השני Faraglione di Mezzo כשמו כן הוא, האמצעי, ובתחתיתו מעבר לסירות (קטנות..) ואילו השלישי Faraglione di Scopolo הוא בית הגידול היחיד בעולם של הלטאה הכחולה.

הכנסייה המקודשת למלאך מיכאל נחשבת לאתר אומנותי ואף זכתה בכינוי "אנדרטה" בזכות ריצוף אריחי המיוליקה המיוחד שבה. הכנסייה הבנויה בסגנון הבארוק ממוקמת בפיאצה סן ניקולה באנאקאפרי וניבנתה בשנת 1719. הרצפה המעוטרת היא יצירתו של לאונרדו קייאיזה, Leonardo Chiaiese אחד מאומני המיוליקה החשובים ביותר ממחוז אברוצו שעבד באותה תקופה בנאפולי. האמן צייר את גירוש אדם וחווה מגן העדן בעוד בעלי החיים סביבם מגלים אדישות מוחלטת למיתרחש. הביקור בכנסייה הוא בהליכה על רמפה מוגבהת מעל הרצפה המעוטרת וניתן גם לראות אותה אם עולים למרפסת העוגב.